פסחים דף לו עמוד א

פרק שני

ת"ר: אין אדם יוצא אדם ידי חובתו בבכורים.

ריה"ג: בכל מושבתיכם תאכלו מצות' - מצה הנאכלת בכל מושבותיכם, - יצאו בכורים שנאכלין רק בירושלים.

ר"ע: אחר שחזר בו הודה לריה"ג |.

ובתחילה סבר 'מצה ומרור', מה מרור שאינו בכורים אף מצה שאינה בכורים.

ו'מצות מצות' ריבה חיטין ושעורין שיש במינן ביכורים.

ור"ע ריבה מעש"ש והוציא ביכורים.

ריבה מעש"ש- שיש לו היתר בכל מושבות כדר"א דמעשר שני שנטמא שפודין אותו אף בירושלים ד'כי לא תוכל שאתו', ואין שאת אלא אכילה ד'וישא משאת מאת פניו'.

משא"כ ביכורים שאין להם היתר בכל מושבות.

והך דריה"ג לא יליף מ'לחם עני' דמי שנאכל באוני, יצא זה שאין נאכל אלא בשמחה. - דס"ל כר"ש דהתיר ביכורים לאונן.

ורבנן: דאסרו ד'לא תוכל לאכל בשעריך' ו'תרומת ידך' אלו ביכורים דאיתקשו למעשר, דאסור לאונן.

ולר"ש: 'תרומה' קרינהו רחמנא, כתרומה דמותרת לאונן - אף ביכורים מותר לאונן.

והך ד'ושמחת בכל הטוב'- לזמן שמחה בא, כדתנן: מעצרת ועד החג מביא וקורא, מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום