סנהדרין דף ה עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אל יתיר בכורות?

לא משום: דלא חכים -שהרי חכים טובא!

ולא משום: משום שאינו בקי במומים- שהרי רב: גדל אצל רועה בהמה י''ח חדשים לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר!

- אלא: לחלוק כבוד לרבה בר חנה.

ב. משום הא גופיה, דרב בקי במומים יותר מכולם, ושרי מומי שאנשים לא יודעים, ויבואו בטעות לדמות ולהכשיר מום עובר.

יורה? – יורה!

אי גמיר – למה צריך רשות - משום מעשה שהיה.

דתניא: כשהלך רבי למקום אחד וראה שמגבלין עיסותיהם בטומאה.

שאלם מדוע, אמרו לו: תלמיד אחד בא לכאן, והורה לנו מי בצעים [אגמים] אין מכשירין. והוא דרש להם -מי ביצים!

וטעו גם: מי קרמיון ופיגה[נהרות] פסולין, מפני שהן מי ביצים.

והם סברו: מדלגבי חטאת פסילי – גם לא מכשירים, ולא היא, דלענין חטאת בעי מים חיים ושם יש עפר, כאן - כל דהו מכשרי.

באותה שעה גזרו: תלמיד אל יורה אלא אם נוטל רשות מרבו.

תנחום בדר''א איקלע לחתר, דרש להו: מותר ללתות חיטין בפסח.

אמרו לו: רבי מני מצור כאן, ותניא: תלמיד אל יורה הלכה במקום רבו, אלא אם רחוק ממנו ג' פרסאות כנגד מחנה ישראל! א''ל שלא ידע.

מעשה שר''ח ראה לאחד בבית הקברות שאלו אינך בן פלוני כהן? א''ל אבי גבה עיניים היה נתן עיניו בגרושה וחללו [הורה רק להפרישו מאיסור]

פשיטא, רשות לחצי מועילה, רשות על תנאי מהו

ת''ש דרי''ו לר''ש: הרי אתה ברשותנו, עד שתבא אצלנו.

שנים שדנו - דיניהם דין, אלא שנקרא בית דין חצוף.

ואף דשנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. לא יהו כשנים שדנו דמעיקרא על דעת ג' ישבו.

וקשה דארשב''ג: הדין - בשלשה, ופשרה - בשנים. יפה כח פשרה מכח הדין. ששנים שדנו - בעלי דינין יכולין לחזור בהן, ושנים שעשו פשרה - אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן.

ואין לומר רשב''ג חלק על רבנן דר''א: שנים שדנו לכו''ע אין דיניהם דין!

-ודחי' שאין להקשות מר' אבהו על שמואל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום