שבועות דף מח עמוד א

פרק שביעי

והקשה רנב"ה: דיפה כח הבן שגובה אף שלא בשבועה, מכח האב שגובה רק בשבועה.

ה"ד דמת לוה בחיי מלוה, וקתני: שהבן גובה בין בשבועה ובין שלא בשבועה, בשבועה שבועת יורשין, שלא בשבועה כרשב"ג.

- אמר רב יוסף: בית שמאי היא, דאמרי: שטר העומד לגבות כגבוי דמי

הזדמן רב נחמן לסורא, עלה אצל ר"ח ורבר"ה.

אמרו לו: יעקור ר''נ לדברי רב ושמואל – א''ל טרחתי כל פרסאות אלו לעקור דבריהם? אלא רק שלא להוסיף בעוד מקומות כפסקם.

וכגון דאר"פ: הפוגם את שטרו ומת - יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין.

מעשה בא' שמת והניח ערב סבר ר"פ שבזה לא נגיד כרב ושמואל

א"ל רהבדר"י הא גם ערב זה בסוף יגיע ליתומים וא'כ הדין שווה כדברי רב ושמואל

מעשה ב' שמת והשאיר אח, סבר רב"ח שבזה לא נגיד כרב ושמואל

א"ל רבא: מה לי שלא פקדני אבא, ומה לי שלא פקדני אחי.

ר"ח: אחר שלא נאמרה הלכה כמאן

דיין שפוסק כרב ושמואל - עבד, דעבד כרבי אלעזר - עבד.

ר"פ: שטר יתומים אין גובים ממנו דאפשר כרב ושמאול, ולא קורעים אותו דהנוהג כר''ע גם מהני

דיין שעשה כר"ע והיה ת"ח בעיר א"ל הא איגרת מא''י שאין הלכה כר''א

א"ל לכשתבוא [וכעת עדיין לא], ובא לפני ר"ח וא"ל: הך דעבד כר''א עבד

-ה"ק, ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא השותפין והאריסין

תנא: בן בית שאמרו שחייב בשבועה, לא שנכנס ויוצא ברגליו, אלא מכניס ומוציא לו פועלין, מכניס לו פירות ומוציא לו פירות. ומשום דמורו בזה היתר

ריב"מ מר"נ: והוא שיש טענה ביניהם שתי כסף. וכשמואל,

ובחלק של כפירת טענה ס"ל כרב

איבעיא להו: מהו לגלגל בדרבנן?

ת"ש: לוה הימנו ערב שביעית, ולמוצ''ש נעשה לו שותף או אריס - אין מגלגלין. - הא שאר שני שבוע מגלגלין ש''מ מגלגלין בדרבנן

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום