יבמות דף סו עמוד א
פרק שביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
המכנסת שום לבעלה, היא: כלי אני נוטלת! והוא: דמים אתן!
ר"י: הדין עמה - שבח בית אביה, ר"א: עמו - באחריותו, כשלו.
ויקשה לר"י ממשנתינו: שחייב באחריות - מ"מ אינם שלו.
ויקשה: וכי משום אחריות לחוד יאכלו בתרומה?
ותירץ שכן, דתנן: ישראל ששם פרה מכהן - לא יאכילנה כרשיני תרומה,
אבל כהן ששם פרה מישראל - יאכילנה תרומה.
ולא דומה לרישא: ישראל ששכר פרה מכהן - יאכילנה,
כהן ששכר פרה מישראל, אף שמזונותיה עליו - לא יאכילנה,
דנהי דמחייב בגנבה ואבדה, באונסיה ובפחת דמיה לא.
פסק ההלכה
ת"כ דר' אמי: עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש, ולא לאשה.
ת"כ דר"י: המכנסת שום, רצה הבעל למכור - לא ימכור,
ואפי' הכניס לה שום - לא ימכור,
מכרו היא או הוא רשב"ג אמר: הבעל או האשה מוציא מהלקוחות.
• רבא מרב נחמן: הלכה כר"י, שמסתבר טעמו.
מעשה שהכניסה בגד צמר חשוב בנכסי צאן ברזל,
פרסוהו היתומים על המת, אמר רבא: קנאו המת ונאסר בהנאה.
ואף שרבא עצמו הורה כר"י, וא"כ הוא שלה - מודה ר"י שמחוסר גוביינא וברשות היתומים הוא, [והראיה שאם יגנב חייבים].
רבא לשיטתו: ש'הקדש, חמץ ושחרור - מפקיעין משעבוד.
ר''י: הכניסה לו ב' כלים באלף, ועמדו על ב' אלפים -
אחד נוטלתו בכתובתה, והשני נותנת דמיו ונוטלתו,
וקמ"ל שאף כדי לתת דמים ולקחתו - אמרי' 'שבח בית אביה'.
בת ישראל שניסת לכהן ומת, והניחה מעוברת - רבי יוסי:
לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר.
אמרו לו: א"כ אף בת כהן לכהן.. לא יאכלו.. מפני חלק עובר.
איבעיא: טעמו 'עובר במעי זרה זר', או 'שאין ילוד אינו מאכיל'?
נפק"מ: עובר במעי כהנת.
לרבה: 'עובר במעי זרה זר', לר' יוסף: 'שאין ילוד אינו מאכיל'.
ויקשה מדתניא: אמרו לריו"ס אחר שהעדת על בת ישראל לכהן,
בת כהן לכהן מהו? אמר להם: זו שמעתי, וזו לא שמעתי.
ואם 'שאין ילוד אינו מאכיל' היא היא! קשיא.
דעת חכמים
משמואל: זו דברי ריו"ס, אבל לחכמים יש בנים - אוכלים בגינם,
אין - אוכלים משום אחים, אין - אוכלים משום משפחה כולה.
זו וס"ל - שהרי אמר 'המזכה לעובר קנה' וא"כ העובר פוסלם.
וקמ"ל - שרבנן חולקים על ר' יוסי.
ביאור דברי רבי יוסי, ודעות נוספות
ת"ר: הניח בנים - כולם אוכלים, הניחה מעוברת - לא אוכלים,
הניח בנים ומעוברת - עבדי מלוג אוכלים - כמוה,
צאן ברזל - לא יאכלו - מפני חלקו של עובר, שהעובר פוסל ואינו מאכיל.
רי"ש בריו"ס משמו: בת - מאכלת, בן - אינו מאכיל.
רשב"י: זכרים - יאכלו, כולן נקבות - לא יאכלו -
א. שאם היא נקבה - פוסלתם, ואם זכר - אין לבנות כלום, ופוסלם.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום