לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

יבמות דף סו עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

המכנסת שום לבעלה, היא: כלי אני נוטלת! והוא: דמים אתן!

ר"י: הדין עמה - שבח בית אביה, ר"א: עמו - באחריותו, כשלו.

ויקשה לר"י ממשנתינו: שחייב באחריות - מ"מ אינם שלו.

ויקשה: וכי משום אחריות לחוד יאכלו בתרומה?

ותירץ שכן, דתנן: ישראל ששם פרה מכהן - לא יאכילנה כרשיני תרומה,

אבל כהן ששם פרה מישראל - יאכילנה תרומה.

ולא דומה לרישא: ישראל ששכר פרה מכהן - יאכילנה,

כהן ששכר פרה מישראל, אף שמזונותיה עליו - לא יאכילנה,

דנהי דמחייב בגנבה ואבדה, באונסיה ובפחת דמיה לא.

פסק ההלכה

ת"כ דר' אמי: עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש, ולא לאשה.

ת"כ דר"י: המכנסת שום, רצה הבעל למכור - לא ימכור,

ואפי' הכניס לה שום - לא ימכור,

מכרו היא או הוא רשב"ג אמר: הבעל או האשה מוציא מהלקוחות.

• רבא מרב נחמן: הלכה כר"י, שמסתבר טעמו.

מעשה שהכניסה בגד צמר חשוב בנכסי צאן ברזל,

פרסוהו היתומים על המת, אמר רבא: קנאו המת ונאסר בהנאה.

ואף שרבא עצמו הורה כר"י, וא"כ הוא שלה - מודה ר"י שמחוסר גוביינא וברשות היתומים הוא, [והראיה שאם יגנב חייבים].

רבא לשיטתו: ש'הקדש, חמץ ושחרור - מפקיעין משעבוד.

ר''י: הכניסה לו ב' כלים באלף, ועמדו על ב' אלפים -

אחד נוטלתו בכתובתה, והשני נותנת דמיו ונוטלתו,

וקמ"ל שאף כדי לתת דמים ולקחתו - אמרי' 'שבח בית אביה'.

בת ישראל שניסת לכהן ומת, והניחה מעוברת - רבי יוסי:

לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר.

אמרו לו: א"כ אף בת כהן לכהן.. לא יאכלו.. מפני חלק עובר.

איבעיא: טעמו 'עובר במעי זרה זר', או 'שאין ילוד אינו מאכיל'?

נפק"מ: עובר במעי כהנת.

לרבה: 'עובר במעי זרה זר', לר' יוסף: 'שאין ילוד אינו מאכיל'.

ויקשה מדתניא: אמרו לריו"ס אחר שהעדת על בת ישראל לכהן,

בת כהן לכהן מהו? אמר להם: זו שמעתי, וזו לא שמעתי.

ואם 'שאין ילוד אינו מאכיל' היא היא! קשיא.

דעת חכמים

משמואל: זו דברי ריו"ס, אבל לחכמים יש בנים - אוכלים בגינם,

אין - אוכלים משום אחים, אין - אוכלים משום משפחה כולה.

זו וס"ל - שהרי אמר 'המזכה לעובר קנה' וא"כ העובר פוסלם.

וקמ"ל - שרבנן חולקים על ר' יוסי.

ביאור דברי רבי יוסי, ודעות נוספות

ת"ר: הניח בנים - כולם אוכלים, הניחה מעוברת - לא אוכלים,

הניח בנים ומעוברת - עבדי מלוג אוכלים - כמוה,

צאן ברזל - לא יאכלו - מפני חלקו של עובר, שהעובר פוסל ואינו מאכיל.

רי"ש בריו"ס משמו: בת - מאכלת, בן - אינו מאכיל.

רשב"י: זכרים - יאכלו, כולן נקבות - לא יאכלו -

א. שאם היא נקבה - פוסלתם, ואם זכר - אין לבנות כלום, ופוסלם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום