יבמות דף צ עמוד ב

פרק עשירי

ד. א"ל: רציתי להקשותך מערל, הזאה, אזמל, סדין בציצית,

כבשי עצרת, שופר, לולב - אבל כולם 'שב ואל תעשה' הן.

ה. ומוכיח: 'נביא.. אליו תשמעון' - אפילו לעבור על אחת מהמצות,

כאליהו בהר הכרמל, שמע לו!

ודחה: למיגדר מילתא שאני השעה צריכה לכך, להשיבם מעבודה זרה.

ו. ומוכיח: בטלו לגט רבי מבוטל, רשב"ג אינו מבוטל, דמה כח ב"ד יפה

ואף שמדאורייתא בטל, התירוה!

ודחה: כל דמקדש ע"ד רבנן מקדש, והפקיעו לקידושין,

בכספא - הפקירוהו, ואף בביאה - שויוה בעילת זנות.

ז. ומוכיח מראב"י: ב"ד מכין ועונשין שלא מהתורה, רק לסייג,

כאחד שרכב על סוס בשבת - וסקלוהו, ואחד שהטיח באשתו בגלוי - והלקוהו.

ודחה: למיגדר מילתא שאני.

ד'לשארו הקרוב אליו'- אשתו, ו'לא יטמא בעל.. להחלו'- לאשתו פסולה.

דתקנו משום איבה, וכאן - תהיה לה איבה!

דתקנו משום מזונות, וכאן - אין לה מזונות.

הטעם שמיפר שלא תתגנה, וכאן - תתגנה!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום