יומא דף נג עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ריב"ל: המתפלל יפסיע שלש פסיעות לאחוריו, ואח"כ יתן שלום.

ר"מ: כיון שפסע שם בעי לעמוד,

משל לתלמיד החוזר לאלתר, דומה לכלב השב על קיאו.

ותנ"ה דאם לא עשה כן ראוי שלא יתפלל.

מר"ש: נותן שלום לימין ואח"כ לשמאל, מקרא.

רבא: ראה לאביי נותן שלום לימין קודם. א"ל לימינו של הקב"ה,

רחב"א: אביי ורבא פסעו ג' פסיעות בכריעה אחת.

תפלה קצרה

רב: יה"ר שאם שנה שחונה תהא גשומה,

ר"י: שולטן מבית יהודה, ולא יצטרכו זה מזה,

ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים.

רחב"ד: כשמהלך בדרך נתפלל שחנינא בצער פסק המטר,

כשבא לביתו נתפלל שהעולם בצער ושב המטר,

רב יוסף: מה הועילה תפילת כה"ג לרחב"ד

לא היה מאריך ומעשה בכה"ג שהאריך, ונמנו אחיו הכהנים ליכנס אחריו. והוא יצא ואמר שהתפלל עליהם וא"ל: דשנינו שאין מאריך. שלא להבעית ישראל,

משניטל ארון, אבן השתייה שם מימות נביאים ראשונים,

גבוה מן הארץ שלש אצבעות, ועליה היה נותן.

נטל הדם שממרס בו, נכנס למקום שנכנס ומקום שעמד,

והזה אחת למעלה ושבע למטה, כמצליף.

וכך מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים וכו', והניחו על כן הזהב שבהיכל.

הביאו לו השעיר, שחטו, וקבל במזרק את דמו, נכנס למקום שנכנס, וכו'

יצא והניחו על כן הזהב השני שבהיכל. ולר"י היה רק כן אחד.

נטל דם הפר והניח דם השעיר, והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכוון וכו',

נטל דם השעיר והניח דם הפר, והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלה ושבע למטה וכו'.

עירה דם הפר לתוך דם השעיר, ונתן את המלא בריקן.

#נד#

משנגנז לא קתני, אלא משניטל.

תנן כמ"ד ארון גלה לבבל. ר"א: 'ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'.

רשב"י: גלה, ד'לא יותר דבר אמר ה' אלו עשרת הדברות שבו. ריב"ל: במקומו נגנז ד'ויהיו שם עד היום הזה'.

ופליגא דעולא: דלרשב"י ברומי: דויהיו שם עד היום הזה

והך דעד היום הזה דוישב היבוסי את בני בנימין אע"ג דנ"ב שנה לא עבר איש ביהודה, [בהמה. בגימ' נ"ב] דגפרית ומלח בארץ ישראל. דלא כתיב שם

ותיובתא מויכו לעמלק עד היום הזה והרי סנחריב בלבל כל הארצות, ד'ואסיר גבלות עמים'

וחכ"א: ארון בלשכת העצים גנוז. וכמעשה בכהן שהתעסק בקרדומו, וראה רצפה משונה, והודיע ויצתה נשמתו, וידעו ששם גנוז.

תדר"י: שני כהנים בעלי מומין שהתליעו בעצים, ונשמטה קרדום אחד ונפלה שם ואכלתו אש.

'ויראו ראשי הבדים' וכתיב 'ולא יראו' - נראין ואין נראין. ותנ"ה דוחקין ובולטין כדדי אשה כקראי.

ר"ק: בשעה שישראל עולין לרגל מגללין הפרוכת,

ומראין להם הכרובים שמעורים זה בזה,

ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה.

והך ד'ולא יבאו לראות', בשעת הכנסת כלים לנרתק

- ר"נ: משל לכלה, שהיא בבית אביה צנועה, כיון שבאתה לבית חמיה אינה צנועה מבעלה. והך דמעשה בכהן שמתעסק וכו'- מיירי בנתגרשה, חזרה לחיבה הראשונה,

א.מיירי במקדש ראשון, ופרוכת דבבי. וכהא שלשה עשר פרוכות היו במקדש, שבעה כנגד שבעה שערים, שתים אחת לפתחו של היכל ואחת לפתחו של אולם, שתים בדביר, ושתים כנגדן בעליה.

ב. ראב"י: במקדש שני, וכרובים דצורתא קיימי. כמער איש וליות כאיש המעורה בלוויה שלו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום