יומא דף נג עמוד א

פרק חמישי

'ונתן הקטרת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס,

להוציא מצדוקין ד'כי בענן אראה על הכפרת' שיתקן מבחוץ ויכניס.

א"ל חכמים: כי בענן אראה- מלמד שנותן בה מעלה עשן. 'וכסה ענן הקטרת הא לא נתן בה מעלה עשן, או שחיסר

- חייב מיתה.

ולא ביאה ריקנית! א. ר"ש: ששגג בביאה, והזיד בהקטרה.

ב. ר"א: דעייל שתי הקטרות, שלימה וחסירה.

תרי קראי כי בענן וכסה ענן

א. רב יוסף עיקר מעלה עשן מ'וכסה'.

ב. אביי: יקשה דידעי' מימלא עשן, אלא ידעי' עיקר, ועלה מ'וכסה'.

ג. ר"ש: 'וכסה' אף לשאר ימות השנה

ד. ר"א: למצוה, ולעכב, ה. רבא: לעונש, ולאזהרה.

וכר"א: ולא ימות עונש, כי בענן אראה אזהרה.

ועונש אחר מיתת בני אהרן.

ומתו בני אהרן על שהורו הלכה בפני משה רבן. דמצוה מן ההדיוט.

יצא דרך כניסתו. מרי"ונ: משלמה, מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו. דפניו כלפי במה, כדרך ביאתו,

וכן כהנים לויים וישראל כשנפטרין מצדדין פניהן והולכין,

וכן תלמיד מרבו כר"א מרי"ו, ורבא הלך לאחוריו עד שניגפו רגליו בדם. ובירכו רב יוסף שיהא ר"י על כל הכרך,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום