יומא דף נ עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולרי''ו הך 'והוציא את כל הפר' שיוציא כולו.

אלא ר"פ בעור ובשר ופרש לכו"ע מיקרי פר,

ופליגי בדם אי איקרי פר,

ר"א: מסתבר כמ"ד דם איקרי פר,

ומצד דחטאת שמתו בעליה דלמיתה היא -דחטאת ציבור היא ולא למיתה, ודלא כר"מ: דפר יוה"כ, קרבן יחיד הוא, ודוחה השבת והטומאה!

ואפי' דאין לדייק דפליגי רבנן עליה מהך דרי"ע: פר העלם דבר של צבור וכו קרבן ציבור ואין דוחין. ובע"כ קרבן ציבור דוחה ומהדר ר''מ פר יוה"כ וחביתי כה"ג ופסח דקרבן יחיד ודוחין השבת והטומאה.

וכן רי"ע מפר העלם דבר של צבור, ושעירי ע"ז, וחגיגה, דקרבן צבור הוא ואין דוחין השבת והטומאה.

אלא הכלל: כל שזמנו קבוע דוחה השבת, והטומאה אפי' ביחיד, וכל שאין קבוע אינו דוחה ואפי' בצבור.

והך דפר ושעיר של יוה"כ, ושעירי ע"ז שאבדו והפריש תחתיהן לר"י: ימותו, ולר"א ור"ש: ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, ויפלו דמיהן לנדבה, שאין חטאת צבור מתה. - הך פר היינו העלם דבר של ציבור

ומהך דפר יוה"כ קתני אשעיר – דחי' שאין חטאת השותפין מתה. ונפק"מ דלא מייתו כהנים פר בהוראה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום