יומא דף מט עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ויקשה מזר, אונן, שיכור, בעל מום, בקבלה בהולכה בזריקה יושב, שמאל פסול תיובתא. ואפי' דר"ש הקשה, כשהכשיר ר"ח הולכה בזר מוישחטו הפסח, - אחר ששמעה הקשה, וקרא למעשה איצטבא

יב. בעי ר"פ: חפן חבירו ונתן לחפניו מלא חפניו והביא או ולקח והביא תיקו.

יג. בעי ריב"ל: חפן ומת, מהו שיכנס אחר בחפינתו?

ר"ח: שאלתן כשאלה של ראשונים, ולא שאלת ראשונים דר"ח קשיש!

דאריב"ל: שהתירו ר"ח לשחוק ולשתות שחליים בשבת, וביש סכנה.

ובעי: מי מרפא שנחלל עליו שבת,

ושאל לר"ח: שבקי ברפואות שמעולם לא שאלו אדם על מכת פרדה אדומה ורגלה לבנה ונתרפאה המכה, ש"מ דרבי חנינא קשיש.

ומדבעי הא מכלל דסבר בפר אפי' בדמו

ה"ק: וכשאלת חברי הראשונים אי חוזר וחופן חבירו נכנס בחפינתו, דמקיימא חפינה. ואי לא תיבעי.

רהבדר''י לר"פ: אדרבה אי חוזר וחופן לא יכנס אחר בחפינתו, דא"א שלא יחסר ושלא יותיר. ואי לא תיבעי.

דאיבעיא: חופן חוזר וחופן או לא? וא"א להוכיח דכך היתה מדתה,

א. שאם רצה לעשות מדה עושה ב. שלא יחסר ושלא יתיר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום