יומא דף מז עמוד א

פרק חמישי

#מז#

הוציאו לו הכף והמחתה, חפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף,

הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו, וכך היתה מדתה.

נטל את המחתה בימינו, ואת הכף בשמאלו.

כאן במחתה דקטורת ולא דגחלים, דהוציאו לו כף ריקן מלשכת הכלים, ומחתה גדושה של קטורת מלשכת בית אבטינס.

כף ביוה"כ, דבעי' בהבאה אחת גם למחתה, וא"א בשיניו דאין עושין כן אפי' לפני מלך ב"ו, לכך עבדי' כבנשיאים,

מחתה בימין דמרובה, או חמה, כף בשמאל מועטת או צוננת,

ריב"ק חופן ד' קבין במלוא חפניו, כל הנשים זרדו ושל אמי יותר א. בערסן דיפה לחולה,

ב. בשכ"ז וכדר"א ד'ותזרני 'המאזרני' זריתני וזרזתני.

רי"ש בן קמחית: סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו תחתיו, וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד.

ושוב מעשה עמו ובהגמון בשוק,

שבעה בנים היו לקמחית, וכולן שמשו בכה"ג,

ואמרה דעל שמעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי.

הרבה עשו כן ולא הועילו.

א. 'בקמצו' שלא יעשה מדה לקומץ.

איבעיא: מדה לחפינה 'מלא חפניו' או 'מלא' מלא' מקמצו? והך דכך מדתה, שמא שחוזר וחופן א"נ שלא יחסר ושלא יתיר.

ב. 'מלא קמצו', ולא בראשי אצבעותיו- חופה שלש אצבעותיו על פיסת ידו, וקומץ.

ובמחבת ובמרחשת מוחק בגודלו מלמעלה,

ובאצבעו קטנה מלמטה, וזו מעבודות קשות שבמקדש

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום