עבודה זרה דף נא עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והא דמיבעי לעד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות, שהרי עונשן אמור, שנא': 'ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו', עונש שמענו, אזהרה מ'פן תעלה עולותיך';

וכדר"א מר"א: כל מקום שנאמר 'השמר ופן ואל' - אינו אלא בלא תעשה; מכאן ואילך הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות, שנא': 'למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים', שהתרתי לך כבר,

'על פני השדה', שכל הזובח בבמה בשעת איסור הבמות, מעלה עליו הכתוב כאילו זובח על פני השדה;

'והביאום לה' - זו מצות עשה,

'ולא יזבחו עוד את זבחיהם', לממצוות לא תעשה מנין.

'חקת עולם תהיה זאת להם', - ולא אחרת להם שלא יהא בה ענוש כרת

- אמר רבא: קרי ביה 'ולא יזבחו', וקרי ביה 'ולא עוד'.

מצא בראשו מעות, כסות או כלים - הרי אלו מותרין; פרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, ויינות ושמנים וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח - אסור.

• ארחב"י מר"א, כתוב אחד אומר: 'ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם',

וכתוב אחד אומר: 'לא תחמוד כסף וזהב עליהם', הא כיצד? עמהם דומיא ד'עליהם' דבר של נוי אסור, שאינו של נוי מותר, אף עמהם - דבר של נוי אסור, ושאינו של נוי מותר.

ועליהם דומיא ד'עמהם'- כל מה שעמהם, אף עליהם - כל שעליהם! א"כ, לא יאמר עליהם.

מעות דבר של נוי הוא! - אמרי דבי ר' ינאי: בכיס קשור ותלוי לו בצוארו.

כסות דבר של נוי הוא! - אמרי דבי ר' ינאי: בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו.

כלי דבר של נוי הוא! - אר"פ: דסחיפא ליה משכילתא ארישיה.

• ראב"ח: כל שהוא לפנים מן הקלקלין - אפי' מים ומלח אסור, חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור, שאינו של נוי מותר.

• אריב"ח- נקטינן: אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס.

למאי? אי דאפי' פנים כחוץ דמי ושרי, השתא מפערין לפניו, מים ומלח לא יקריבו לו

- אלא, אפי' חוץ כבפנים דמי ואסור.

עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ - נהנין מהן שלא בטובה, ואין נהנין מהן בטובה;

היה שלה ושל אחרים - נהנין מהן בין בטובה ושלא בטובה.

עבודת כוכבים של עכו"ם אסורה מיד, ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבד.

• אביי: בטובה - בטובת כומרין, שלא בטובה - שלא בטובת כומרין, לאפוקי טובת עובדיה דשרי.

• איכא דמתני אסיפא: היה שלה ושל אחרים - נהנין מהן בטובה ושלא בטובה;

אביי: בטובה - בטובת אחרים, שלא בטובה - שלא בטובת כומרין.

מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא, ומאן דמתני ארישא, אבל אסיפא כיון דיש אחרים עמה אפי' בטובת כומרין

ה. עבודת כוכבים של עכו"ם אסורה מיד.

ומתני' ר"ע היא דתניא: 'אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים' - בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר;

יכול עשאום ולא גמרום, גמרום ולא הביאום, הביאום ולא נשתמשו בהן, יכול יהו אסורים?

ת"ל: 'אשר עבדו שם הגוים', שאין אסורין עד שיעבדו,

מכאן אמרו: עבודת כוכבים של עכו"ם לרי"ש אינה אסורה עד שתיעבד, ושל ישראל - אסורה מיד,

ר"ע אומר חילוף הדברים: עבודת כוכבים של עכו"ם אסורה מיד, ושל ישראל - עד שתיעבד.

אמר מר: בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום