עבודה זרה דף נא עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך דספת לה צואה, או שנסך לפניה עביט של מימי רגלים חייב; בצואה לחה דהוי זריקה המשתברת

אין להוכיח דהך שחלקו בשחט לה חגב, דר"י מחייב ורבנן פטרי, דחלקו אי בעי כעין זביחה או כעין פנים

- דכ"ע לא אמרינן כעין זביחה, אלא כעין פנים, ושאני חגב, הואיל וצוארו דומה לצואר בהמה.

ר"נ מרב"א מרב: ע''ז שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה חייב ונאסרת, זרק מקל לפניה - חייב ואינה נאסרת.

- דבעינן זריקה משתברת וליכא.

והך דאבני בית מרקוליס במה יאסרו? א"ל: אף לי הוקשה ושאלתיה לרב"א ששאל לחב"ר ששאל לרב - וא"ל: נעשה כמגדל עבודת כוכבים.

ואפי' למ"ד: ע''ז מותרת עד שתעבד- כל אחת ואחת נעשית ע''ז ותקרובת לחברתה.

ובאמת אם מכיר אתה את האבן האחרונה תיטלה אך משאינך יודע הכל אסור

רב אשי אמר: כל אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה ותקרובת לחברתה.

• תנן: מצא בראשו כסות ומעות או כלים - הרי אלו מותרין;

פרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, ויינות, שמנים וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי מזבח - אסור.

יינות שמנים וסלתות, איכא כעין פנים ואיכא כעין זריקה משתברת,

פרכילי ענבים ועטרות של שבלים, לא כעין פנים, ולא כעין זריקה משתברת איכא!

- רבא עולא: כגון שבצרן מתחלה לכך.

ר"א מרי"ו: מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור? שנא': 'זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו, לא אסרה תורה אלא כעין פנים.

הוי בה רבא, אי בדוקין שבעין, השתא לבני נח חזיא לגבוה בבמה שלהם, כ"ש לעבודת כוכבים

אלא במחוסר אבר, וכדר"א: מנין למחוסר אבר שהוא אסור לבני נח?

שנא': 'ומכל החי מכל בשר שנים מכל' אמרה תורה: הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה.

ולמעט טריפה מלהחיות זרע נפקא, ואפי' למ"ד: טריפה יולדת, 'אתך', אתך - בדומין לך.

ונח שלם היה ד'תמים' ו'צדיק' דבדרכיו וא"א לומר תמים בדרכיו וצדיק במעשיו דנח וודאי היה שלם וא"א דנח טריפה היה, דא"ל רחמנא: דכוותך עייל, שלמין לא תעייל?

השתא דנפקא מאתך, 'להחיות זרע' ולא זקן ולא סריס

אר"א: מנין לשוחט בהמה למרקוליס שחייב? שנא': 'ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים', אם אינו ענין לכדרכה, ד'איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם', תנהו ענין לשלא כדרכה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום