עבודה זרה דף נג עמוד ב
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
• ת"ר: לוה עליה, או שנפלה עליה מפולת, או שגנבוה ליסטין, או שהניחוה הבעלים והלכו למדינת הים, אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע - אינה בטילה
וצריכא דאי תנא לוה עליה, מדלא מכרה לא בטלה אבל נפלה עליה מפולת מדלא מפני לה אימא בטלה
ואי תנא נפלה עליה מפולת דסבר מונחת היא כל זמן שארצה אקחה אבל גנבוה ליסטים מדלא מחזר אחריה לבטלה
ואי תנא גנבוה לסטין, דסבר: אי עכו"ם יקחה יעבדה ואי ישראל יקחה איידי דדמיה יקרין מוכרה לעכום ויעבדה
אבל הניחוה הבעלים והלכו למדינת הים, מדלא שקלו עמם בטלוה צריכא
• אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע - אינה בטילה.
מידי מלחמת יהושע מיהדר הדור? ה"ק: אם עתידין לחזור - הרי הוא כמלחמת יהושע ואין לה בטילה.
מלתא אגב אורחא קמ"ל, כי הא דאריא"ר: ישראל שזקף לבינה להשתחות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה - אסרה,
מדר"א: כתחילה של א"י, ד'ואשריהם תשרפון באש', מכדי ירושה היא להם מאבותיהם, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו! ואי משום הנך דמעיקרא, בביטולא בעלמא סגי להו!
אלא מדעבדו ישראל לעגל, גילו דעתם דניח"ל בעבודת כוכבים וכי אתו עובדי כוכבים, שליחותם עושים;
ה"נ ישראל שזקף לבינה, גלי דעתיה דניח"ל בעבודת כוכבים וכשבא עכו"ם ועבדה שליחותו עושה
וא"א לומר דרק בעגל ניח"ל ולא דבר אחר ד'אלה אלהיך ישראל', מלמד שאיוו לאלוהות הרבה.
וא"א לומר דכל אלו שהיו יחד עם העגל נאסרו ומכאן ואילך יותרו דמאן מוכח
עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה, בשעת שלום מותרת, בשעת מלחמה - אסורה.
בימוסיאות של מלכים הרי אלו מותרות, מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברים.
ריב"א מרב: בית נמרוד - הרי היא כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום ומותר, אע"ג דכשהפיצם ה' כשעת מלחמה דמי, אי רצו לחזור היו חוזרים ומדלא חזרו ש'מ בטלוה
ד. בימוסיאות של מלכים - הרי אלו מותרות.
רבב"ח: וה"ק- ומלכים מניחין דרך זו והולכין בדרך אחרת.
עולא ישב על מזבח פגום שאינו לשם ה' וא"ל ר"י והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו: בימוס שנפגם - אסור! ואפי' למ"ד: אין עובדים לשברים, ה"מ עכו"ם דזול בעיניהם לעבוד לשברים, אבל האי לא איכפת ליה!
א"ל: מי יביא לי מעפר דרב ושמואל ומלאתי עיננו דהא רי"ו ור"ל דאמרי תרוייהו: בימוס שנפגם - מותר, ואפי' למ"ד: עובדין לשברים, ה"מ עבודת כוכבים, דכיון דעבדה זול בעיניהם לבטלה, אבל לזה לוקחים ומביאים אחרת במקומה.
ות"כ דרי"ו ור"ל: בימוס שנפגם - מותר, מזבח שנפגם - אסור עד שינתץ רובו.
• ריב"א מרי"ו: בימוס - אבן אחת, מזבח - אבנים הרבה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום