עבודה זרה דף נב עמוד ב

פרק רביעי

ולא בעי בעבודת כוכבים גופה כיון דאיסורה בטל טומאה נמי בטלה,

ובעי תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין, אי כיון דאיסוריה לא בטיל כדר"ג טומאה נמי לא בטלה,

או"ד איסור דאורייתא לא בטיל, טומאה דרבנן בטיל? תיקו

• בעא ריב"ש מרבי: כלים ששימשו בהן בבית חוניו, מהו שישתמשו בהן בבית המקדש?

ובעי אליבא דמ"ד: בית חוניו לאו בית עכו"ם הוא דכהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים, וא"צ לומר לדבר אחר;

כהנים הוא דקנסום רבנן משום דבני דעה נינהו, אבל כלים לא, או"ד לא שנא?

- א"ל: אסורים הן, ומקרא היה בידינו ושכחנוהו.

איתיביה: כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו, והקדשנו', והיינו הטבלנו והקדשנו

- א"ל: ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי, 'הכנו' – שגנזנום, 'והקדשנו' - שהקדשנו אחרים תחתיהם.

• לימא מסייע ליה: מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון, ואר"ש: ששקצו לעכו"ם

- • אר"פ: שם מצא פסוק ודרש ד'ובאו בה פריצים וחללוה',

ואיך נעשה א"א לשברם ד'אבנים שלמות' וא"א לנסרם ד'לא תניף עליהם ברזל'

- וא"א לקחתם לשברם ולקחתם לעצמם דהא אר"א: בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים? והוינן בה, ירושלים הויא רובא דעלמא?

- אלא אמר אביי: בקשו לגנוז מטבעות של ירושלים ישנים, מפני טבעה של ירושלים, עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר: 'ובאו בה פריצים וחללוה'

- התם לא אשתמשו בהו לגבוה, הכא כיון דאשתמש בהו לגבוה, אין דרך ארץ שישתמשו בזה הדיוטות.

עכו"ם מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו, וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עכו"ם.

המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה, ביטל משמשיה משמשין מותרין והיא אסורה.

מתני לר"ש ברבי: עכו"ם מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו.

א"ל: רבי, שנית לנו בילדותך: עכו"ם מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל.

דישראל מי מבטלה? והא 'ושם בסתר' כתיב! א"ר הילל בריה דרבי וולס: לא נצרכה, שיש לו בה שותפות.

בילדותו סבר: ישראל אדעתא דעכו"ם פלח, כיון דעכו"ם מבטל דנפשיה, דישראל נמי מבטלה;

ובזקנותו סבר: ישראל אדעתא דנפשיה פלח, כי מבטל עכו"ם - דנפשיה, דישראל לא בטיל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום