בבא בתרא דף יט עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ממה עושין מחיצה

רב: בכל עושין מחיצה, חוץ ממלח ורבב [באיסתרוקנית ובשאין קורה]

ולשמואל: אפילו מלח. היינו בסדומית עב.

והך עושה אדם ב' צבורי מלח ומניח עליהם קורה שמעמדת המלח אפי' מלח איסתרוקנית [דק ומתפזר]

מרחיקין את הריחים ג' מן השכב, שהן ארבעה וכו'.

משום קול. דאין משום טירייא, ובעי הרחקה

ואת התנור שלשה מן הכליא, שהן ארבעה מן השפה.

אביי ש"מ כליא דתנור טפח. נפק"מ למקח וממכר.

לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית – אא"כ יש על גביו גובה ד"א.

העמידו בעלייה, צריך שיהא תחתיו מעזיבה ג'ט, ובכירה - טפח.

ואם הזיק - משלם מה שהזיק.

ר"ש: לא אמרו כל השיעורין האלו, אלא שאם הזיק פטור מלשלם.

לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו, ולא רפת בקר, באמת, ביין התירו, אבל לא רפת בקר.

בתנור ארבעה ובכירה שלשה

היינו בדנחתומין, שתנור שלנו ככירה דנחתומין

לא יפתח חנות של נחתומין תחת אוצר חבירו וכו'.

אם היתה רפת קודמת לאוצר - מותר.

בעי אביי: א. כיבד וריבץ לאוצר ב. ריבה בחלונות ג. אכסדרה תחת האוצר, ד. בנה עלייה ע"ג ביתו אי הוי הכנה רהבדר''י: ה. תמרי ורימוני- תיקו.

באמת, ביין התירו וכו'.

תנא: ביין התירו מפני שמשביחו, ולא רפת בקר מפני שמסריחו.

רב יוסף: יין שלנו אפי' עשן הנר קשה לו ר"ש: אספסת - כרפת בקר [סרחונה]

חנות שבחצר

יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין

אבל עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר: איני יכול לישן מקול הפטיש, הריחים, התינוקות.

סיפא לאביי: לאביי: אתאן לחצר אחרת.

ולרבא אתאן לתשב"ר ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך. זכור לטוב שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה, ד'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם – קראו - וּלְמַדְתֶּם אַתֶם', התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, ד'כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה',

ועדיין מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד, התקינו מלמדים בכל פלך ופלך לגיל ט"ז י"ז, ומי שרבו כועס עליו מבעט בו ויצא,

עד שתיקן יהושע בן גמלא שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל עיר, ומכניסין אותן כבן שש, או כבן שבע [כחוש].

וא"ל לרשב"ש עד שש לא תקבל, מכאן ואילך קבל ואספי לעולו כשור.

רב לרשב"ש: כשמכה לילד, רק רצועת מנעל [מכה קלה] הקורא יקרא, ושאינו קורא יהא צוותא לחבריו.

והך דחד מבני חצר שביקש לעשות רופא, אומן, וגרדי, ומלמד תינוקות בני חצר מעכבין עליו

היינו בתינוקות גויים. וה"נ בשנים יושבים בחצר [דחבר מעכב]

והך דלא ישכירנו לא לרופא, ולא לאומן, ולא לגרדי, ולא לסופר יהודי, ולא לסופר ארמאי - היינו בסופר העיר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום