לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא בתרא דף ב עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. מחיצה

- היינו: גודא כותל וזהו דבונין את 'הכותל' - וקמ"ל דבלא רצו בונין במפסיפס.

וזהו דמחיצת הכרם שנפרצה א''ל: גדור, חזרה ונפרצה א''ל: גדור,

נתיאש הימנה ולא גדרה - ה"ז קידש וחייב באחריות'.

ומדייקינן: דווקא רצו, הא לא רצו - אין מחייבין אותו,

אלמא: היזק ראיה לאו שמיה היזק.

ולא אמרי' מחיצה פלוגתא כ'ותהי מחצת העדה', וברצו בונין בע"כ, וש"מ היזק ראיה שמיה היזק. - דא"כ היה צ"ל שרצו לחצות.

א. בונין את הכותל באמצע וכו'.

וקמ"ל דאפי' בנתרצה לחבירו לחלוק אמרי' דהתרצה לאויר ואפי' לתשמיש.

והיזק ראיה לאו שמיה היזק? (סימן: גינה כותל כופין וחולקין חלונות דרב נחמן)

א. והך דוכן בגינה- גינה שאני, כרב דאסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה

ב. והך דוכן קתני! - אגויל וגזית.

ג. והך ד'כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ד"א

- נפל שאני. ואשמעי' דלמעלה מד"א אין מחייבין אותו

ד. והך 'כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר- דהיזק דרבים שאני.

ה. והך ד'אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד'א לזה וד'א לזה' הא יש בה כדי לזה וכדי לזה חולקין, - לא בכותל אלא במסיפס בעלמא.

ו. והך דהחלונות, בין מלמעלה [שלא יציץ] בין מלמטה [שלא יעמוד] ובין מכנגדן [שלא יאפיל] - ד' אמות – שאני היזק דבית.

ז. והך דשמואל: גג הסמוך לחצר חבירו - עושין לו מעקה גבוה ד' אמות!

שאני התם דבעל החצר אומר לבעל הגג שתשמישו אינו קבוע ואינו יודע מתי יעלה ליצטנע ממנו

לישנא אחרינא מחיצה – פלוגתא

ד'ותהי מחצת העדה' וכיון דרצו בונין את הכותל בע"כ

ומשמע שהיזק ראיה שמיה היזק

והך דרצו לעשות מחיצה [ולא לחצות] -כדאמרי אינשי בא נעשה מחיצה

ולא גודא כותל כדתניא ממחיצת הכרם שנפרצה וכו- ומשמע דלאו שמיה היזק - דא"כ בונין אותו [ולא את הכותל] מבעי ליה.

והך דמתני' מיירי דווקא ברצו -רי"ו: בשאין בה דין חלוקה והוא דרצו

וקמ"ל דבאין בו דין חלוקה, כשרצו חולקין ואפי' בכותל ולא במסיפס.

ואשמעי' גם: בשביל סיפא דבכתבי הקדש, אף ששניהם רוצים - לא יחלוקו.

והעמדנו המשנה בשאין בה דין חלוקה ואין יכולין לחזור בהן

א. כרי"ו: בשקנו מידן ברוחות [ואי''ז קנין דברים].

ב. רב אשי: כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק, וזה בתוך שלו והחזיק.

ב. מקום שנהגו לבנות כו'.

גויל -אבנים שאינן משופות.

גזית - אבנים המשופות, ד'כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית

כפיסין -ארחי [חצי לבנים]. לבינין - לבנים

ובגויל אי"ז חצי גזית וטפח יתר לבינהם - דגמירי לן ככפיסין]

א"ד: שהקשה עליו על כפיסין וע"ז ענהו דגמרא גמירי לן כגויל

אביי ש"מ: כל בין השורות טפח- ה"מ בטיט, אבל מאבנים דקות צריך יותר

וא"ד: ה"מ בטיט מאבנים דקות, אבל בטיט רגיל א"צ כ"כ הרבה

היוצא: דבגזית כל ד' אמות גובה, רק אי עוביו חמש עומד ואי לא לא

והך דאמה טרקסין הגבוהה מל' אמות ועוביה רק אמה- דשם היה טפח בעוביה יתר

ובמקדש שני לא עשו אמה טרקסין שהיתה גבוהה יותר מל' אמה [וטפח לא עוזר ביותר] 'גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן'

- רב ושמואל: אי בבנין אי בשנים- ואיתא לתרוויהו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום