בבא בתרא דף ב עמוד ב

פרק ראשון

- היינו: גודא כותל וזהו דבונין את 'הכותל' - וקמ"ל דבלא רצו בונין במפסיפס.

וזהו דמחיצת הכרם שנפרצה א''ל: גדור, חזרה ונפרצה א''ל: גדור,

נתיאש הימנה ולא גדרה - ה"ז קידש וחייב באחריות'.

ומדייקינן: דווקא רצו, הא לא רצו - אין מחייבין אותו,

אלמא: היזק ראיה לאו שמיה היזק.

ולא אמרי' מחיצה פלוגתא כ'ותהי מחצת העדה', וברצו בונין בע"כ, וש"מ היזק ראיה שמיה היזק. - דא"כ היה צ"ל שרצו לחצות.

וקמ"ל דאפי' בנתרצה לחבירו לחלוק אמרי' דהתרצה לאויר ואפי' לתשמיש.

א. והך דוכן בגינה- גינה שאני, כרב דאסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה

ב. והך דוכן קתני! - אגויל וגזית.

ג. והך ד'כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ד"א

- נפל שאני. ואשמעי' דלמעלה מד"א אין מחייבין אותו

ד. והך 'כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר- דהיזק דרבים שאני.

ה. והך ד'אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד'א לזה וד'א לזה' הא יש בה כדי לזה וכדי לזה חולקין, - לא בכותל אלא במסיפס בעלמא.

ו. והך דהחלונות, בין מלמעלה [שלא יציץ] בין מלמטה [שלא יעמוד] ובין מכנגדן [שלא יאפיל] - ד' אמות – שאני היזק דבית.

ז. והך דשמואל: גג הסמוך לחצר חבירו - עושין לו מעקה גבוה ד' אמות!

שאני התם דבעל החצר אומר לבעל הגג שתשמישו אינו קבוע ואינו יודע מתי יעלה ליצטנע ממנו

ד'ותהי מחצת העדה' וכיון דרצו בונין את הכותל בע"כ

ומשמע שהיזק ראיה שמיה היזק

והך דרצו לעשות מחיצה [ולא לחצות] -כדאמרי אינשי בא נעשה מחיצה

ולא גודא כותל כדתניא ממחיצת הכרם שנפרצה וכו- ומשמע דלאו שמיה היזק - דא"כ בונין אותו [ולא את הכותל] מבעי ליה.

והך דמתני' מיירי דווקא ברצו -רי"ו: בשאין בה דין חלוקה והוא דרצו

וקמ"ל דבאין בו דין חלוקה, כשרצו חולקין ואפי' בכותל ולא במסיפס.

ואשמעי' גם: בשביל סיפא דבכתבי הקדש, אף ששניהם רוצים - לא יחלוקו.

והעמדנו המשנה בשאין בה דין חלוקה ואין יכולין לחזור בהן

א. כרי"ו: בשקנו מידן ברוחות [ואי''ז קנין דברים].

ב. רב אשי: כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק, וזה בתוך שלו והחזיק.

גויל -אבנים שאינן משופות.

גזית - אבנים המשופות, ד'כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית

כפיסין -ארחי [חצי לבנים]. לבינין - לבנים

ובגויל אי"ז חצי גזית וטפח יתר לבינהם - דגמירי לן ככפיסין]

א"ד: שהקשה עליו על כפיסין וע"ז ענהו דגמרא גמירי לן כגויל

אביי ש"מ: כל בין השורות טפח- ה"מ בטיט, אבל מאבנים דקות צריך יותר

וא"ד: ה"מ בטיט מאבנים דקות, אבל בטיט רגיל א"צ כ"כ הרבה

היוצא: דבגזית כל ד' אמות גובה, רק אי עוביו חמש עומד ואי לא לא

והך דאמה טרקסין הגבוהה מל' אמות ועוביה רק אמה- דשם היה טפח בעוביה יתר

ובמקדש שני לא עשו אמה טרקסין שהיתה גבוהה יותר מל' אמה [וטפח לא עוזר ביותר] 'גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן'

- רב ושמואל: אי בבנין אי בשנים- ואיתא לתרוויהו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום