בבא בתרא דף ד עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
יום אחד ישב לפניו א"ל ראה מה עשה לך עבד רע, שאלו מה יעשה וא"ל: שיקללו, א"ל גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל. א"ל והא אינו מלך. א"ל: לכה"פ עשיר הוא 'וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר'
ואפי' אי רק נשיא הוא 'וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר' א"ל דה"מ בעושה מעשה עמך א'ל שמפחד ממנו. א"ל: אין איש שיגיד לו שישבנו, א"ל 'כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר'. א"ל: אני הוא ואי ידעתי שזהירים רבנן כ"כ לא הייתי הורגם, עכשיו מה תקנתי,
א"ל: הוא כבה אורו של עולם ד'כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר', ילך ויעסוק באורו של עולם ד'וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם'.
א"ד א"ל: הוא סימא עינו של עולם, ד'וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה', ילך ויתעסק בעינו של עולם, ד'הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם'.
א"ל: שמפחד ממלכות א"ל: שישלח שליח וילך שנה ויתעכב שנה ויחזור שנה אדהכי יסתור ויבנה וכן עשה.
א"ל: אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבני, ואם סתרתה ובנית, עבדי בישא אחר דעבדין מתמלכין, אם חרבך עלך, ספרך כאן, לא מלך ולא בן מלך, הורדוס עבד מעצמו יצא לחרות,
רכא- מלכות ד'אָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ'. ב. מ'וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ'.
מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה [מימיו].
רבה: באבני שיש [ירוק] ושיש לבן.
א"ד: באבני שיש כחול ירוק ולבן, והוציא שורה והכניס שורה כדי שיקבלו הסיד וכשרצה לצפותם בזהב א"ל רבנן: שיניח שכך יפה יותר דדומה לגלי הים,
והך דריב"ל: דדניאל נענש על שהשיא עצה לנבוכדנצר, ד'לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ, וכתיב: 'כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא. וכתיב: לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'- מ"מ בבא בן בוטא השיא עצה
- א. שאני עבד, שנתחייב במצות.
- ב. שאני בית המקדש, דאי לא המלכות לא היה נבנה
ודניאל נענש: דוַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ' זה דניאל שחתכוהו מגדולתו,
ואפי' למ"ד: שכל דברי מלכות נחתכין על פיו, - שזרקוהו לגוב האריות
א. הכל כמנהג המדינה.
הכל- לרבות מקום שנוהגים בהוצא ודפנא.
ב. לפיכך, אם נפל הכותל - המקום והאבנים של שניהם.
וקמ"ל דבנפל לרשות אחד או שאחד פינה לרשותו -א''צ השני להביא ראייה
ג. וכן בגינה, מקום שנהגו לגדור - מחייבין אותו.
ואין לדייק מרישא ל'סתם גינה' ומסיפא דבקעה לדייק להיפך בסתם גינה
אביי: ה''ק: וכן סתם גינה, ובמקום שנהגו לגדור בבקעה - מחייבין אותו.
הקשה רבא: א"כ מאי 'אבל'
רבא ה"ק: 'וכן סתם גינה' כמקום שנהגו לגדור, ומחייבין אותו
אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי, ואין מחייבין אותו.
ד. אלא אם רצה, כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית.
א. ר"ה: מעבה ראש הכותל לצד חבירו ולא לתוכו דחבירו יעשה החוצה ויאמר ששניהם שלו, וחבירו לא יוכל לסתור את חזיתו אצלו שאם יעשה כן יהא ניכר
ב. א"ד אר"ה: מעבה ראש הכותל לפנים ולא מבחוץ שלא יגוז ויאמר שלי ושלו הוא.
ואינו יכול לחבר מעל שיהא ניכר – ויקשה: דהא מבחוץ קתני.
ג. רי"ו: טח אמה בראש הכותל ולא מלפנים שחבירו יעשה מבחוץ ויאמר שלי ושלו הוא. ולא יוכל לקלף שיהא ניכר
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום