בבא קמא דף קי עמוד א

פרק תשיעי

בעי רבא: אין בו שו''פ למשמרת יהויריב, ויש בו למשמרת ידעיה, מהו?

אין הספק כשהביא לידעיה במשמרתה דהא יש בה

אלא שהביא לידעיה במשמרת יהויריב, אי כיוון שלא משמרתו אינו כלום, או כיון דלא ראוי לו, מעיקרא עמד לידעיה - תיקו.

אי כאשם אין חולקין אשם כנגד אשם, או גזל הגר ממון הוא?

הדר פשטה: אשם' קרייה רחמנא. ואין חולקין וכן מתני להדיא ר''א בנו.

נפק"מ?: שגזל חמץ שעבר עליו הפסח, אי יורשין - מה שירש מוריש,

ואי מקבלי מתנות, 'מתנה' אמרה תורה לתת וזה עפר בעלמא

ר"ז בעי כך: אפילו אי מקבלי מתנה הוו, ברור דמתנה אמרה תורה

אי יורשין הן דקנו בתפיסת הבית חייבין, או מקבלי מתנות הוו, ותנן: הלוקח והניתן לו במתנה - פטור ממעשר בהמה,

ת"ש: כ"ד מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו בכלל ופרט וכלל וברית מלח

כל המקיימן - כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח,

כל העובר עליהם כאילו עובר על כלל ופרט וכלל וברית מלח.

ואלו הן: עשר במקדש, וד' בירושלים, ועשר בגבולים.

עשר במקדש: חטאת בהמה, וחטאת העוף, ואשם ודאי, ואשם תלוי, וזבחי שלמי צבור, ולוג שמן של מצורע, ומותר העומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, ושירי מנחות.

וארבע בירושלים: הבכורה, והביכורים, והמורם מן התודה ואיל נזיר, ועורות קדשים.

ועשרה בגבולין: תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית הגז, והמתנות, ופדיון הבן, ופדיון פטר חמור, ושדה אחוזה, ושדה חרמים, וגזל הגר.

קרי מיהת: מתנה, ש"מ: מקבלי מתנות הוו, ש"מ.

אביי, ש"מ: כסף מכפר מחצה, דאי לא, הו"א מהדר ליורשין, דע"ד זה לא הביא

- משא'כ: חטאת שמתו בעליה לא עולה לחולין דהלכתא דלמיתה אזלא.

ואשם שמתו בעליו לא יצא לחולין אפי' דע"ד כן לא הפריש דהלכתא כל שבחטאת מתה באשם רועה.

ויבמה לא תצא ממוכה שחין בלי חליצה אפי' שע"ד כן לא התקדשה דאנן סהדי דניח"ל בכל דהו כר"ל דטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום