בבא קמא דף צב עמוד א

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ה. רבא לרב"ר: מנין הך רבנן: השכם ואכול בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצינה,

ואמרי אינשי: שיתין רצין ולא ישיגו לזה שאכל פת שחרית

א''ל: 'לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש'.

א"ל: 'ועבדתם את ה' אלהיכם' - זו קר''ש ותפלה, 'וברך את לחמך ואת מימיך' -זו פת במלח וקיתון של מים, מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך,

ותניא: מחלה זו מרה, ונקרא שמה מחל"ה ששמונים ושלשה חלאין יש בה

וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן.

ו. רבא לרב"ר: מנין דאמרו רבנן: אם חברך קראך חמור שים אוכף על גבך ושתוק

א"ל: 'ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי בורחת'.

ז. רבא לרב"ר: מנין הביטוי: דבר גנאי שיש בך תקדים ותאמרו

א"ל: ד'ויאמר עבד אברהם אנכי.

ח. רבא לרב"מ: מנין דאמרי אינשי: שפיל והלך בר אווזא ועיניו ללמעלה

א"ל: 'והטיב ה' לאדני וזכרת את אמתך'.

ט. רבא לרב"מ: מנין הביטוי: שישים מחלות לשיניים לשומע חבירו אוכל ולא אוכל

א''ל: 'ולי אני עבדך ולצדוק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא'.

א"ל: מויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו, ואח''כ: ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה.

י. רבא לרב"מ: מנין הביטוי: היין של הבעלים, והתודה לשמש המביאו.

א"ל: 'וסמכת את ידך עליו למען ישמעון ויראון כל עדת בני ישראל', וכתיב 'ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל וגו'.

יא. רבא לרב"מ: מנין הביטוי: כשהכלב רעב, בולע אפי' גללים. ב. אבנים

'נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק'.

יב. רבא לרב"מ: מנין הביטוי: שדקל רע גדל בצד אילנות סרק.

א''ל: כתוב בתורה, שנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, במתני' ובברייתא

בתורה: 'וילך עשו אל ישמעאל',

בנביאים: ד'ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו'.

בכתובים: דכל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו [בן סירא]

במתני': כל המחובר לטמא - טמא, כל המחובר לטהור - טהור.

בברייתא: ר''א: לא לחנם הלך זרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו.

יג. רבא לרב"מ: מנין הביטוי: קראת לחברך להוכיחו ולא ענך, זרוק עליו אפי כותל גדול

א"ל: מסיפא דקרא: דיען טהרתיך ולא טהרת מטומאתך לא תטהרי עוד.

יד. רבא לרב''מ: מנין הביטוי: בור ששתית ממנו מים אל תשלך בו אבן.

א"ל: 'לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו'.

טו. רבא לרב"מ: מנין הביטוי: אי תדלה עמי יחד המשוי ואם לא לא אדלה.

א''ל: 'ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך'.

טז רבא לרב"מ: מנין הביטוי: בקטנותנו נחשבנו לגברי, עכשיו שזקנו נחשבנו לדרדקי?

א"ל: מעיקרא: 'וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם', ולבסוף: 'הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום