בבא קמא דף צב עמוד א

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אף על פי שהוא נותן לו, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו,

שנאמר: ועתה השב אשת וגו'.

ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי?

שנא: ויתפלל אברהם וגו' וירפא אלהים את אבימלך וגו'.

האומר סמא את עיני, קטע את ידי, שבר את רגלי חייב, ע"מ לפטור חייב.

קרע את כסותי, שבר את כדי - חייב, ע"מ לפטור - פטור.

עשה כן לאיש פלוני ע''מ לפטור - חייב, בין בגופו בין בממונו.

ת"ר: כל אלו שאמרו - דמי בושתו, אבל צערו - אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו, שנא: 'השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך'. אשת האיש מכל מקום.

והך דאבימלך: ' הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא

-ענהו הקב''ה שאברהם נביא הוא! וכבר לימד דרך ארץ באכסנאי.

ר' יונתן: אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו,

או על עסקי אשתו שואלין אותו, אשתך היא? אחותך היא?מכאן לבן נח כאבימלך שנהרג, שהיה לו ללמוד הלכות דרך ארץ ולא למד.

. 'כי עצר עצר ה'

ר''א: ב' עצירות אחת באיש - שכבת זרע, שתים באשה שכבת זרע ולידה.

במתניתא: שתים באיש- ש"ז וקטנים, שלשה באשה- ש"ז וקטנים ולידה.

רבינא: ג' באיש ש'ז קטנים ופי טבעת, ד' באשה -ש"ז לידה קטנים ופי טבעת.

דבי רי''נ: בעד כל רחם אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה.

י''ז מימרות שרבא שאל לרבה בר מרי

א. רבא לרב''מ: מנין שכל המבקש רחמים על חבירו וצריך לאותו דבר, נענה תחילה?

א''ל רב''מ: ד'וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו'.

א"ל רבא: מויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וגו', וכתיב: 'וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו',- כאשר אמר אברהם אל אבימלך.

ב. רבא לרב"מ: מנין הביטוי שהכרוב לוקה יחד עם הקוץ.

א"ל: ד'למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה'.

א"ל רבא: 'עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי'.

ג. רבא לרב"מ: 'ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים', מי הם אותם חמשה?

א"ל מרי''ו: אותן שהוכפלו בשמות. ויהודה להוכפל לענין עצמו-

דרי''נ: 'יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר וזאת ליהודה' כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון,

עד שבא משה ובקש רחמים, רבש"ע: מי גרם לראובן שיודה? יהודה,

מיד שמע ה' קול יהודה! נכנסה כל עצם למקומה.

כשלא העלוהו למתיבתא דרקיעא, 'ואל עמו תביאנו'.

כשלא הבין שמועתם לשאת ולתת עמהם 'ידיו רב לו'.

כשלא העלה שמועתו אליבא דהלכתא, 'ועזר מצריו תהיה'.

ד. רבא לרב''מ: מנין הביטוי: אחר העני הולכת העניות.

א"ל דתנן: עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף, ועניים - בסלי נצרים של ערבה קלופה, הסלים והבכורים נותנים לכהנים.

א"ל: מוטמא טמא יקרא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום