בבא קמא דף פט עמוד א

פרק שמיני

ראב"א אף תנינא: עדים זוממין שפלוני גירש את אשתו וקיבלה כתובתה ועדיין היא תחתיו ומשמשתו, משלמין טובת הנאת כתובתה. שאומדין

כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה, ואם מתה יירשנה בעלה.

ולא אומרים שישלמו כל כתובתה - שהרי כעת לא הפסידוה שאינה גרושה.

ואי: אין לתקנת אושא, למה יירשנה בעלה? תמכור כתובתה לגמרי.

ודחאו אביי: דאם אמרו בנכסי מלוג, יאמרו בנכסי צאן ברזל?

דאי לבעל, יאמרו העדים מה הפסדנוך הא בעלך היה לוקח ממך.

דחאו ר' שלמן: דעדיין יש יותר רווח בביתה כשיש יותר כסף לבעלה אף אם טובת הנאה לבעל.

רבא: הלכתא: טובת הנאה לאשה,

ואין הבעל אוכל פירות. שרבנן תקנו לו פירות, ולא פירות דפירות

ר"פ ורהבדר"י: העבד והאשה פגיעתן רעה,

החובל בהן חייב, והם שחבלו באחרים - פטורין.

ואי: אין לתקנת אושא, תמכור נכסי מלוג ותתן לניזק!

ודחי': דאף אי יש לתקנת אושא ולא יכולה למכור לגמרי, תמכור לנכסי מלוג בטובת הנאה ותתן לניזק!- אלא: מדובר כשאין לה,

ויקשה: לכל הפחות שתמכור כתובתה בטובת הנאה ותתן לניזק,

- הא כר"מ: דאסור לאדם שישהא את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה.

ויקשה: אם טעם ר''מ: שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, הרי כאן לא יגרשה, שלא יבואו אלו שקנו לגבות לכתובתה ממנה!

ואין לתרץ: דטובת הנאה מילי, ולא משתעבדי. -שבפועל זה נמכר בכסף!

- אלא כשמואל: המוכר שט''ח לחבירו וחזר ומחלו - מחול, ואפי' יורש מוחל.

וכאן: כל לגבי בעל ודאי מחלה לו, ולא מפסידים למכר בידיים,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום