בבא קמא דף פו עמוד ב

פרק שמיני

המבייש את הערום, את הסומא את הישן - חייב, וישן שבייש פטור.

נפל מן הגג הזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת, עד שיתכוין.

ת"ר: ביישו ערום - חייב, ואינו דומה ביישו ערום לביישו לבוש.

כר"פ: דהרוח הסירה חלק מבגדיו, ובא הוא והסיר עוד וביישו,

ביישו בבית המרחץ -חייב, ואינו דומה ביישו בבית המרחץ לביישו בשוק. ר"פ: שביישו על גב הנהר.

ר''ז ביאר הספק: אי משום בושת הוא, ואין לו, או משום זילות, ואוזליה?

ת"ש: חרש וקטן יש להן בושת, שוטה אין לו בושת.

אי משום זילות היינו דקטן, אי משום בושת, קטן בר בושת הוא?

ודחי': דקטן בר בושת הוא, דמיכלמו לו ומתבייש.

ר''פ ביאר הספק: אי משום בושת שלו, והא מת, או משום בושת משפחה?

ת"ש: חרש וקטן יש לו בושת, שוטה אין לו בושת.

אי משום בושת משפחה, היינו קטן, אי בושת שלו הא אינו מתבייש

ודחי' דקטן בר בושת הוא דמיכלמו לו ומיכלם

והך דרב: דבושת יש בחרש ולא בשוטה, ובקטן פעמים כן ופעמים לא,

כאן כשמביישים אותו ומתבייש, וכאן כשאינו מתבייש.

דלר"י: סומא אין לו בושת, וכן פטר מחייבי גלויות מלקויות ומיתות ב"ד

טעם דר"י: גמר 'עיניך עיניך' מעדים זוממין, מה שם אף כאן סומין לא.

מחייבי גליות, ד'בלא ראות'

לר"י: פרט לסומא, -'ואשר יבוא את רעהו' ואפי' סומא קמ"ל למעט.

לר"מ: לרבות סומא- בלא ראות למעט, בבלי דעת למעט, מיעוט אחר מיעוט

ולר"י: 'בבלי דעת' פרט למתכוין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום