בבא קמא דף פח עמוד א

פרק שמיני

טעם דר"י: כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו יצא מי שאין לו אחוה.

טעם רבנן: אחיו הוא במצות.

ויקשה לר"י: זוממי עבד: אפי' ד'ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו

- ודחי': וביערת הרע מקרבך מ"מ.

ויקשה לרבנן: עבד יהא כשר למלכות!

- אמרי ולטעמיך: לכו''ע: תיקשי לך גר אלא: מקרב אחיך ממובחר שבאחיך.

ויקשה: שלא יהא כשר העבד לעדות דוהנה עד שקר העד שקר ענה באחיו'

-ודחי' כעולא: ק"ו מאשה שראויה לבא בקהל שפסולה לעדות,

ק''ו עבד שאינו ראוי לבא בקהל - שפסול לעדות.

ואין לפרוך: מה לאשה שלא ראויה למילה, דקטן יוכיח שישנו במילה ופסול לעדות.

ואין לפרוך: מה לקטן שאינו במצות, דצד השווה שאינן בכל המצוות ופסולים להעיד אף עבד כן ופסול.

ואין לפרוך: מה להצד השוה שבהם שאינו איש, תאמר בעבד שהוא איש?

אלא: תיתי מתרתי: מגזלן [ואף שמעשיו גרמו לו] ומחד מהנך.

מר בריה דרבינא: לא יומתו אבות על בנים לא יומתו על פי אבות שאין להם חייס בנים,

דאי בעדות בנים המ"ל לא יומתו אבות על בניהם.

והך: ובנים לא יומתו על אבות ה"נ לא יומתו ע"פ בנים שאין להם חייס אבות

אבל גר נהי דאין לו חייס למעלה, יש לו חייס למטה.

לאפוקי: עבד דאין לו חייס, לא למעלה ולא למטה,

דאי: גר פסול לכתוב לא יומתו אבות על בניהם כדאמרי: לא יומתו בעדות בנים, ומהך דלא כתיב ובנים לא יומתו על אבות וש"מ תרתי ועבד בק"ו מגר שפסול לעדות

- ש"מ: עבד שאין לו חייס לא למעלה ולא למטה, הוא דפסול לעדות, משא"כ גר שיש לו חייס למטה,

והא: דגם: ובנים לא יומתו על אבות איידי: דלא יומתו אבות על בנים

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום