בבא קמא דף פח עמוד ב

פרק שמיני

ר' ירמיה: העמיד לבנה רשב''א בנכסיה, אף שעד שמתה, היו כנכסי מילוג של בעלה השני,

אבל ר' יהודה: הורה שישובו הנכסים לרבי אבא בעלה השני. וכהלכת שמואל: דהאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה, הבעל מוציא מיד הלקוחות

השיבו רי"ר: מתניתא ידענא, דלא כשמואל: דהכותב נכסיו לבנו לאחר מותו,

האב לא יכול למכור מפני שהן כתובין לבן, ואם מכר מכורים עד שימות

הבן לא יכול למכור מפני שהן ברשות האב, ואם מכר רק אחר שימות אב

ומוכח: אבל כשמת יש ללוקח! ואף שמת הבן בחיי אב שלא באו לידי הבן,

א''כ גם כשמתה האמא ויש לבעל השני פירות [מילוג] רשב''א צריך לזכות בקרקע

כרשב"ל: דל"ש מת הבן בחיי האב, או מת האב בחיי הבן - קנה לוקח.

דאיתמר: מכר הבן בחיי האב, ומת הבן בחיי האב,

לרי"ו: לא קנה לוקח ומתני' שקנה אחר שמת האב, -דווקא שבאו לידי הבן

שסבר: קנין פירות כקנין הגוף, ולא את שלו מכר.

רשב"ל: קנה לוקח ומתני' שקנה אחר שמת האב אף מת הבן בחיי האב

-שסבר: קנין פירות לאו כקנין הגוף, וכשמוכר את שלו מוכר. וכך הוכיח

א. פירש רב יוסף: אי תני להיפך הכותב נכסיו לאביו יכלנו לפשוט שקנין פירות לא כקנין הגוף

אבל כעת דתני הכותב נכסיו לבנו - הלא גם בלי זה הוא ראוי ליורשו

ובהכרח: שבדוקא כתב לו, כדי שיוכל למכור לאחר ולכן קנה לוקח.

[אבל בסתם: קנין פירות כקנין הגוף, ולכך רבי אבא צריך לזכות בשדה ושלא כרי''ר]

דחאו אביי: וכי בן יורש אב, ואב לא יורש בן? אלא כתב מסיבה אחרת-להבריח נכסיו מבנו, ה"נ להבריח נכסיו מאחיו.

ב. אלא פירש: אינה דומה למשנתנו- משום תקנת אושא, דהאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה, הבעל מוציא מיד הלקוחות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום