בבא קמא דף פה עמוד א

פרק שמיני

אבוה דשמואל: כמה אדם רוצה ליתן לקטוע לו ידו המוכתב למלכות בין סם לסייף

רהבדר"י: וליטול דמתני' - היינו ליטול זה מזה מה שנתן זה.

ת"ר: עלו בו צמחים מחמת המכה ונסתרה המכה

חייב לרפאותו וחייב ליתן לו דמי שבתו,

שלא מחמת המכה, אין חייב לרפאותו ולא ליתן לו דמי שבתו.

ר"י: אף מחמת המכה - חייב לרפאותו ואין חייב ליתן לו דמי שבתו.

וחכ"א: כל שחייב בשבת חייב בריפוי, ושאין חייב בשבת אין חייב בריפוי.

רבנן דרב: חלקו במכה דלרבנן ניתנה לאגד, ולר"י לא ניתנה לאגד,

דריפוי שכתוב בפסוק -חייב, שבת שלא כתוב בפסוק-אינו חייב.

ואמר להם רבה: דאי מכה לא ניתנה לאגד, ריפוי גם לא מיחייב!

אלא: דלכו"ע ניתנה לאגד ולא לאגד יתירה.

לר"י: כיון דלא ניתנה לאגד יתירה, רק ריפוי דתנא ביה קרא - מיחייב,

ורבנן: על שבת גם חייב, שהוקש לריפוי. ו'רק' לשלא מחמת המכה.

ולר"י: שבת לא חייב, שהתורה מיעטתו.

ולרבנן בתראי: כל שחייב בשבת חייב בריפוי, ושאינו חייב בשבת אין חייב בריפוי

ריפוי דקרא לכדתדרי"ש: ורפא ירפא -שניתן רשות לרופא לרפאות.

ת"ר: 'רק שבתו יתן ורפא ירפא' שאם עלו בו צמחים מחמת המכה ונסתרה המכה, שחייב לרפאותו וליתן לו שבתו.

רק - למעט שלא מחמת המכה.

ר' יוסי ב"י: רק- אף מחמת המכה - פטור,

א"ד: אף מחמת המכה - פטור לגמרי, כרבנן בתראי.

וא"ד: אף מחמת המכה - פטור משבת וחייב בריפוי, וכאביו [ר''י].

כדתניא: הרי שעבר על דברי רופא ואכל דבש או כל מיני מתיקה, שהן קשין למכה, והעלה מכתו גרגותני, רק - שלא חייב לרפאותו.

אביי: גרגותני- בשר מת. ורפואתו אהלא עשב, שעווה, ושרף.

ואי א"ל: אני ארפאך א"ל: דומה אתה עלי כאריה.

ואי א"ל: אביא לך רופא בחינם א"ל רופא בחינם שווה בחינם.

ואי אמר: אתן לך רופא רחוק א"ל: רופא רחוק ילך לדרכו ולא אכפ"ל אם אתעוור.

ואי א"ל הניזק: תן לי ואטפל בעצמי א"ל שיפשע בנפשו ויבקש ליטול יותר

ואי א"ל: קוץ לי מקץ, א"ל: כ''ש דפשעת בנפשך וקרו לי שור המזיק.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום