ברכות דף נג עמוד ב
פרק שמיני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. ואין מברכין על הנר עד שיאותו.
ר"א: אפי' ברחוק מקום כל שמשתמש לאורה,
והך: דנר בחיקו או בפנס, או ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה עמיא ואזלא, או נשתמש לאורה ולא ראה שלהבת בקרן זוית -אינו מברך עד שיראה שלהבת וישתמש לאורה.
גחלים לוחשות מברכין עליהן,
אוממות - אין מברכין עליהן.
- רחב"א: עוממות ד'ארזים לא עממהו בגן אלהים'.
רבא: יאותו ממש
עולא: כדי שיכיר בין איסר לפונדיון.
חזקיה: בין משקל של טבריא לשל צפורי.
ר"י: בירך על בית אדא דיילא רחוק.
רבא: בירך אבית גב"ח סמוך אליו.
אביי: מברך אדבית בר אבוה רחוק.
ריא"ר אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות.
ר"ז: בתחילה לא חיזרתי וכששמעתי להך רק אי מיקלע מברך,
אכל ושכח ולא בירך,
לב"ש: יחזור למקומו ויברך, ולב"ה: יברך במקום שנזכר
ר"ז: בשכח מחלוקת, במזיד לכו"ע יחזור למקומו ויברך.
וקמ"ל: דלא אמרי' להודיע כח דב"ש
תניא ב"ה לב"ש: לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח
וירד ולא ברך, יחזור לראש הבירה ויברך?
ב"ש לב"ה: לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה,
לא יעלה ויטלנה? -כ"ש דלכבוד שמים יעלה,
תרי תלמידי, חד נהג בשוגג כב"ש ושכח ארנק זהב,
וחד נהג במזיד כב"ה - ואכלו אריה.
רבב"ח: הלך בשיירה ואכל שכח ולא בירך וחשש להגיד שלא בירך דיאמרו לו שכל מקום שיברך הוא לרחמנא, לכך אמר ששכח יונה מזהב, המתינו לו, ומצא יונת זהב. שנמשלה כנסת ישראל ד'כנפי יונה נחפה בכסף' שניצולת בכנפיה,
אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות.
ג. ומברך עד שיתעכל המזון שבמעיו.
שיעור עכול
רי"ו: כל זמן שאינו רעב. ר"ל: כל זמן שיצמא מחמת אכילתו.
והך דר"ל: שיעור עיכול ארבע מילין -היינו באכילה מרובה.
ד. לב"ש מברך על היין ואח"כ על המזון,
אין להוכיח: דישראל שלא שמע כל הברכה עונה – דבשלא אכל עמהן
רב לחייא בנו: [ר"ה לרבה בנו]: בני, חטוף וברך. מוכח דמברך עדיף מהעונה אמן,
שלא כרבי יוסי: שגדול העונה אמן יותר מן המברך!
ר"נ: השמים שכן הוא תדע, שהרי גוליירין יורדין ומתגרין [במלחמה] וגבורים יורדין ומנצחין.
תנאי היא: דאחד המברך ואחד העונה אמן במשמע,
אלא שממהרין למברך יותר מן העונה אמן.
הכל עונין אמן חוץ מתשב"ר דלהתלמד עשויין.
אבל בזמן שמברכין בתורה ובנביא עונין
שמן שסכים אחר הסעודה-
רב זילאי: מעכב הברכה,
רב זיואי: אינו מעכב.
ר"א: שמן טוב מעכב.
רבי זוהמאי: כשם שמזוהם פסול לעבודה, כך ידים מזוהמות פסולות לברכה.
רנב"י: אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא, אלא מתני' ידענא.
'והתקדשתם' אלו מים ראשונים, 'והייתם קדשים' אלו מים אחרונים,
'כי קדוש' זה שמן, 'אני ה' אלהיכם' - זו ברכה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום