לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

ברכות דף סב עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב''ק מכר עצות בדינרי

א. בעודך רעב אכול, עודך צמא שתה, עד שתצטרך לנקביך הפנה,

ב. כשתשמע מרומי שרוצים לקנות תאנים רוץ ומכור אפי' תאני אביך,

אביי לרבנן: בשבילי מחוזא לא תביטו לצדדין, שמא יושבים נשים ליפנות,

ר"ס: למד מהם לנחור בפתח, דבביהמ"ק בית הכסא של כבוד נעול בידוע שיש אדם, הוא סבר מצד סכנה לכן דיבר, דעמוד החוזר מביא להדרוקן, סילון לירקון,

כשדחק רומאי בר"א ויצא, ונשך דרקון לכרכשתיה קרי ואתן אדם תחתיך,

דוד לשאול: ואמר להרגך ותחס עליך מן התורה בן הריגה אתה שרודף אתה, והתורה אמר הבא להרגך השכם להורגו, צניעות שבך חסה עליך, שנכנס גדר לפנים מגדר, ומערה לפנים ממערה, להסך שסכך כסוכה

ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו המבזה את הבגדים לסוף אין נהנה מהם,

דוד לשאול: ה' הסיתך בי ועל שקראו מסית הכשילו הקב''ה בדבר שאפי' תשב"ר יודעים שמנאם ולא לקח כופר,

עת מועד עד שעת זריקתו, רי"ו עד חצות,

בעם רב טול לי רב שבהם, אבישי בן צורה ששקול כרובה של סנהדרין,

ראה ה' יעקב אבינו, אפרו של יצחק, כסף כפורים, ומסתבר דבית המקדש.

ד. קפנדריא

כשמה, אדאקיף אעלה בזה, ומותר בנכנס לשהות, בשביל מעיקרו, ובנכנס להתפלל.

רקיקה מקל וחומר דכאילו רוקק בבת עינו, בביהכנ"ס מותר, כמנעל,

לא יכנס להר הבית, במקל, מנעל, מעות, פונדתו המופשלת, קפנדריא,

רקיקה מק"ו א. ממנעל ב. משק, ג. מביתו אקפנדריא קפיד ולא ארקיקה ומנעל.

חותמי ברכות

שאין עונין אמן, על כל ברכה תן לו תהילה.

ב. שיהא אדם שואל בשלום

ואומר: דלא מדעתו, ולא מלאך אמר לגדעון, ואהך ואומר דעת לעשות לה'

עת לעשות לה' מרישא לסיפא פורענות, ומסיפא לרישא דביטולה קיומה.

בשעת מכניסין פזר בשעת מפזרים כנס, דור שתורה חביבה עליו פזר,

ב"ק: סחורה בזול קנה, במקום שאין איש היה איש,

ובמקום שיש איש אל תהא אפי' בשניהם שוין,

ב"ק: פרשה שכל גופי תורה תלויין בה בכל דרכיך דעהו אפי' לדבר עבירה,

ב"ק: ילמד בנו אומנות נקיה וקלה, תפירה, לא ירבה רעים בביתו, לא ימנה אפוטרופוס בביתו, מפוטיפר, נסמכה נזיר לסוטה שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מיין, וסוטה לתרו"מ דכל שאינו נותנן לכהן סוף נצרך ע"י אשתו וסמיך איש איש, ונצרך דואיש את קדשיו לו יהיו, ובנתנן סוף מתעשר,

ר"א: המשתף ש"ש בצערו כופלין פרנסתו, מעופפת כצפור,

רי"א: המרפה עצמו מד"ת אין בו כח לעמוד ביום צרה, ואפי' מצוה אחת,

חב"י: שירד לגולה עיבר שנים וקובע חדשים בחו"ל, ריב"כ ונכד זכריה בן קבוטל, וכשראם הכריז עליהם דגדולי הדור הם, התחיל מטמא והם מטהרים, הכריז עליהם דשווא הם,

א"ל: כבר בנית וגדרת וא"א יכול לפרוץ, ועשו כן מפני שעיבר שנים וקבע חדשים בחו"ל, והנח ר"ע שלא הניח כמותו, והוא- גדיים שהניח נעשו תיישים בעל קרנים, אם שומע מוטב ואם לאו ינדה, ואמרו להם שיאמר לאחיהם בגולה אם שומעין מוטב ואם לאו יעלו להר, אחיה מזבח חנייה בכינור ויכפרו ויאמרו אין להם חלק באלהי ישראל וגעו כל העם בבכיה – ח"ו דיש להם, - וכ"כ דכי מציון תצא תורה, הם טמאו לחומרא, וטהרו שלא יגררו אחריו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום