חולין דף צב עמוד א

פרק שביעי

עולא: אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח, ואין מקיימין אלא שלשה: שאין כותבין כתובה לזכרים, שאין שוקלין בשר המת במקולין, ושמכבדין את התורה.

והרי רואים שיש לו כף! - יש לו, ואינו עגול.

בעי רי"ר: עוף שיש לו ועגול, בהמה שיש לה ואינו עגול, מהו? אחר עצמו הולכים או אחר מינו? תיקו.

שמואל: וחלבו מותר לדברי הכל.

ולא חלבו של שליל, שהרי חלקו בו ר"מ דאסר ור"י דשרי, בבן ט' חי, וכל אחד לשיטתו!

אלא חלבו של גיד, ואף בו חלקו: לר"מ מחטט אחריו וחותך שמנו מעיקרו, ולר"י גוממו עם השופי!

- מודה שמואל דלר"מ מדרבנן אסור, דתניא: שמנו מותר וישראל קדושים נהגו בו איסור, ור"מ היא.

ואין לומר דר"י היא ולר"מ אסור מדאורייתא, דתניא: מחטט אחריו ושמנו מותר, וחטיטה - ר"מ היא.

ריבשב"מ מרב: לא אסרה תורה אלא קנוקנות שבו, הגידין הדקין הרכין שיש בהם טעם.

עולא: עץ הוא ואין בו טעם, והתורה חייבה עליו.

אביי: מסתבר כעולא, דר"ש מר"א: חוטין שבחלב אסורין, ואין חייבין עליהן,

דחלב אסרה תורה ולא חוטין, ה"נ גיד ולא קנוקנות.

ור"ש מר"א: חוטין שבחלב אסורין, ואין חייבין עליהן, ושבכוליא אסורין ואין חייבין עליהן.

רבי ור"ח, חד אסר וחד התיר, רבה ורי"ו משרשים אחריו, רבי אסי גומם אותו מבחוץ ואוכל שבפנים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום