חולין דף צב עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

'וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו' - איני יודע מי נעשה שר למי, כשאומר 'כי שרית עם אלהים' - יעקב נעשה שר למלאך.

'בכה ויתחנן לו', איני יודע מי בכה למי, כשאומר 'ויאמר שלחני' - מלאך בכה ליעקב.

רמז ליעקב על שרי ישראל ושרי גוים

'כי שרית עם אלהים ועם אנשים'

רבה: רמז לו שעתידים שני שרים לצאת ממנו

- ראש גולה שבבבל, ונשיא שבא"י, מכאן רמז לו גלות.

'ובגפן שלשה שריגים'

רחב"א מרב: אלו ג' שרי גאים עשירים וקרובים למלכות היוצאים מישראל בכל דור ודור, פעמים ששנים כאן ואחד בא"י, ופעמים ששנים בא"י ואחד כאן.

ונתנו החכמים עיניהם ברבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני בתו של רב.

רבא: אלו שלשה שרי גוים מלאכים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור.

ר"א: 'גפן' - זה העולם, 'שלשה שריגים' - זה אברהם יצחק ויעקב,

'והיא כפורחת עלתה נצה' - אלו האמהות, 'הבשילו אשכלותיה ענבים' - אלו השבטים.

ר' יהושע: וכי מראין לאדם מה שהיה? אין מראין אלא מה שעתיד להיות!

אלא 'גפן' - זה תורה, 'שלשה שריגים' - אלו משה ואהרן ומרים, 'והיא כפורחת עלתה נצה' - אלו סנהדרין, 'הבשילו אשכלותיה ענבים' - אלו הצדיקים שבכל דור ודור.

ר"ג: עדיין צריכין אנו למודעי, שמעמיד הכל במקום אחד.

ר"א המודעי: 'גפן' - זה ירושלים, 'שלשה שריגים' - זה מקדש, מלך, וכהן גדול, 'והיא כפורחת עלתה נצה' - אלו פרחי כהונה, 'הבשילו אשכלותיה ענבים' - אלו נסכים.

ריב"ל מעמיד במתנות: 'גפן' - זו תורה, 'שלשה שריגים' - זה באר, עמוד ענן, ומן,

'והיא כפורחת עלתה נצה' - אלו הבכורים, 'הבשילו אשכלותיה ענבים' - אלו נסכים.

רירב"א: 'גפן' - אלו ישראל, ד'גפן ממצרים תסיע',

'שלשה שריגים' - אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ,

'והיא כפורחת עלתה נצה' - הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות, ד'ובני ישראל פרו וישרצו',

'עלתה נצה' - הגיע זמן ישראל ליגאל, ד'ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי',

'הבשילו אשכלותיה ענבים' - הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה.

והיינו דרבא: שלשה כוסות האמורות במצרים למה? -

אחד ששתה בימי משה, ואחד ששתה בימי פרעה נכה ע"י נבוכדנצר, ואחד שעתידה לשתות עם כל הגוים.

ר"א לרירב"א: כשדרש רב פסוקים אלו באגדה - כמותך דרש.

רשב"ל: אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה - אלו בעלי בתים, אשכולות שבה - ת"ח,

עלין שבה - אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה חוטים שאין בהם תועלת - אלו ריקנים שבישראל.

והיינו ששלחו מא"י: יבקשו האשכולות רחמים על העלים, שאלמלא העלים אין האשכולות מתקיימים.

'ואכרה לי בחמשה עשר כסף' - ט"ו בניסן ומ"ה צדיקים

רי"ו מרשב"י: 'ואכרה' - אין כירה אלא לשון מכירה, ד'בקברי אשר כריתי לי', 'בחמשה עשר' - זה ט"ו בניסן שבו נגאלו ישראל ממצרים,

'כסף' - אלו צדיקים, ד 'צרור הכסף לקח בידו',

'חומר שעורים ולתך שעורים' - אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם,

ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בא"י או שלשים בא"י וט"ו כאן,

כשאומר: 'ואקחה שלשים כסף ואשליך אותו בית ה# אל היוצר', - ל' בא"י וט"ו בבבל.

אביי: ורובם מצויים בבית הכנסת שתחת היציע.

והיינו ד'ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף'.

ר"י: אלו שלשים צדיקי אומות העולם, שאומות העולם מתקיימים עליהם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום