לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

חולין דף צג עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רב אמי ורב אסי, חד אסר: מתוך שאינן מבריאות אבר מן החי הן, וחד שרי: מתוך שאינן מסריחות חיות יש בהן.

והאוסר - אינן מסריחות משום שאין האויר שולט בהן, והמתיר - אינן מבריאות מחמת כחישות.

רי"ו לרשב"א: ביצים מעוכות מותרות, ואתה לא תאכל משום 'ואל תטוש תורת אמך' מנהג בבל שנהגו בהן איסור.

מר בר רב אשי: ביצי הגדי משנולד עד ל' יום מותרות בלא קליפה,

מכאן ואילך, אם הזריעו, שיש בהן גידים אדומים - אסורות, ואם לא - מותרות.

בשר ביצים ומזרקי - הלכה כרב אחא לקולא

בשר, ביצים ומזרקי, חלקו בהם רב אחא ורבינא.

ובכל התורה רבינא לקולא ורב אחא לחומרא, והלכתא כרבינא,

חוץ מג' אלו שרב אחא לקולא ורבינא לחומרא, והלכתא כרב אחא.

אומצא שהאדימה

חתכה ומלחה - אפי' לקדרה מותר, תלאה בשפוד בלא חתיכה בתנור - נוטף דמה ומותר,

על גחלים - חלקו רב אחא ורבינא אם הגחלים שואבות הדם או מצמיתות אותו, וכן ביצים ומזרקי.

ראש כבש על הגחלים

הושיבו על בית השחיטה - נוטף הדם ומותר, על צדדיו - נקרש הדם בתוכו ואסור, על נחיריו - אם נעץ בהם דבר מותר, ואם לא אסור.

ריא"ש: שני גידין הן, הפנימי סמוך לעצם אסור וחייבין עליו, חיצון סמוך לבשר אסור ואין חייבין עליו.

והפנימי הסמוך לבשר - ר"א מר"כ: חודר לבפנים. ושם קרוי סמוך לבשר

והחיצון הסמוך לעצם - ר"י: במקום שהטבחים פורעים.

טבח שנמצא חלב אחריו

ר"י: בכשעורה, רי"ו: בכזית.

ר"פ: ולא חלקו, כאן להלקותו וכאן לעברו. מאומנותו

מ"ז: כשעורה במקום אחד, כזית אפי' בב' ובג' מקומות.

והלכתא: להלקותו - בכזית, לעברו - בכשעורה.

ו. אין הטבחין נאמנין.

רחב"א מרי"ו: חזרו לומר נאמנין.

ר"נ: וכי הוכשרו הדורות? – מתחילה סברו כר"מ ולא היו נאמנים, דצריך חטיטה וטורח להם ולבסוף סברו כר"י.

וא"ד על הסיפא, 'וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב':

רחב"א מרי"ו: חזרו לומר אין נאמנין, ר"נ: בזמן הזה נאמנין.

- מתחילה סברו כר"י, ואח"כ כר"מ, וכל זמן שזכרו לר"י לא היו נאמנים, ועכשיו ששכחוהו נאמנים.

ז. ועל החלב.

ה"ק: אין נאמנין עליו ועל החלב, וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב.

שולח אדם ירך לעכו"ם שגיד הנשה בתוכה, מפני שמקומו ניכר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום