לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

חולין דף צא עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. רב אשי: לא נצרך אלא לשמנו, דתניא: שמנו מותר, וישראל קדושים נהגו בו איסור ולכן שורפו.

ג. רבינא: לא נצרך אלא לכדריא"ש: שני גידין הן פנימי סמוך לעצם - אסור וחייבין עליו,

חיצון סמוך לבשר - אסור ואין חייבין עליו. ובו מיירי

ת"ש: אכל מזה כזית ומזה כזית - סופג שמונים, ר"י: אינו סופג אלא ארבעים,

אי פשיטא ניחא, ואי מספק"ל הו"ל התראת ספק, ושמענו לר"י דלא שמה התראה!

דתניא: הכה את זה וחזר והכה את זה, קלל את זה וחזר וקלל את זה, הכה שניהם בבת אחת, או שקלל שניהם בבת אחת - חייב, ר"י אומר: בב"א חייב, בזה אחר זה - פטור!

- תנא זה ס"ל כאידך תנא אליבא דר"י, דהתראת ספק שמה התראה,

דתניא: 'לא תותירו ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו על נותר ולא משום התראת ספק

ר' יעקב: לא מן השם הוא זה, אלא משום שהוא לאו שאין בו מעשה, ואין לוקין עליו.

ת"ש: אכל ב' גידין מב' ירכות מב' בהמות - סופג פ', ר"י: אינו סופג אלא מ'.

מדקאמר מב' ירכות מב' בהמות - פשיטא דשניהם לאיסור, ששניהם ימניות, ולר"י איצטריך, ש"מ דפשיטא ליה.

ואי פשיטא ליה, למה סופג מ' ולא פ'!

- כאן מיירי דאין באחד מהם כזית, דתניא: אכלו ואין בו כזית חייב, ר"י אומר: עד שיהא בו כזית.

וטעמא דר"י, רבא: 'הירך' - המיומנת שבירך, ורבנן: 'הירך' - הגיד שפשט איסורו בכל הירך, הפנימי, לאפוקי חיצון.

וריב"ל: 'בהאבקו עמו' - כאדם שחובק את חבירו, וידו הימנית מגעת לכף ימינו של חבירו.

רשב"נ: כגוי נדמה לו, דישראל שנטפל לו גוי בדרך - טופלו לימינו שיהא מזומן לאוחזו.

רשב"א מרבא: כת"ח נדמה לו, דהמהלך לימין רבו - הרי זה בור ויעקב נטפל לשמאלו.

ורבנן מאחוריו בא, ונשה בשניהם.

ולרבנן 'בהאבקו עמו' מיבעי לכדריב"ל: מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד, דכתיב כאן 'בהאבקו עמו' וכתיב שם 'וענן אבק רגליו'.

וריב"ל: למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה, קפץ, ממקומו ועלה, ד'נשתה גבורתם היו לנשים'

ריב"ח: 'דבר שלח ביעקב ונפל בישראל', 'דבר שלח ביעקב' - זה גיד הנשה,

'ונפל בישראל' - שפשט איסורו בכל ישראל.

וריב"ח: 'וטבוח טבח והכן' - פרע להן בית השחיטה, 'והכן' - טול גיד הנשה בפניהם, כמ"ד גיד הנשה נאסר לבני נח.

ר"א: 'ויותר יעקב לבדו' - שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, לפי שאין פושטין ידיהן בגזל.

מנין לת"ח שלא יצא יחידי בלילה

רי"צ: 'ויאבק איש עמו עד עלות השחר'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום