חולין דף פח עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך דמשקה טבול יום כמשקין שנוגע בהן, ואלו ואלו אין מטמאין, ושאר כל הטמאין, בין קלין[שרץ] בין חמורין [זב]- משקין היוצאין מהן כמשקה הנוגע בהן, ואלו ואלו תחלה, חוץ מן המשקה שהוא אב הטומאה.

ושאני מזב דגזרו ביה רבנן משום דלא בדילי אנשים ממנו

ושאני ממת דלא גזרו ביה רבנן דבדילי אינשי מיניה - לא גזרו ביה רבנן.

א. דם הניתז ושעל הסכין [וכו#].

ת"ר: וכסהו' מלמד שדם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות,

אר"י: אימתי - בזמן שאין שם דם אלא הוא, אבל יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות.

תניא אידך: 'וכסהו' מלמד שכל דמו חייב לכסות, מכאן אמרו, דם הניתז ושעל אגפיים - חייב לכסות;

ארשב"ג בד"א - שלא כסה דם הנפש, אבל כסה דם הנפש - פטור מלכסות.

ופליגי דלרבנן: 'דמו' - כל דמו, ולר"י ואפילו מקצת דמו, ורשב"ג סבר: דמו - המיוחד.

במה מכסין ובמה אין מכסין;

מכסין בזבל הדק, ובחול הדק, בסיד ובחרסית, ובלבנה ובמגופה שכתשן;

אבל אין מכסין לא בזבל הגס, ולא בחול הגס, ולא בלבנה ובמגופה שלא כתשן, ולא יכפה עליו את הכלי.

כלל אמר רשב"ג: דבר שמגדל בו צמחים מכסין בו, ושאינו מגדל צמחים אין מכסין בו.

חול הדק- רי"ו: כל שאין היוצר צריך לכתשו.

ואיכא דמתני אסיפא: חול הגס- רי"ו: כל שהיוצר צריך לכתשו.

איכא בינייהו: דצריך ולא צריך, דמיפריך איפרוכי.

• ת"ר: 'וכסהו בעפר' ולא באבנים או בכלי

'וכסהו' לרבות זבל הדק, וחול הדק, ושחיקת אבנים, ושחיקת חרסית, ונעורת פשתן דקה, ונסורת של חרשין דקה, וסיד, וחרסית לבנה ומגופה שכתשן,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום