חולין דף פו עמוד ב
פרק שישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
טעמא דר"מ, רוב תינוקות מטפחין, ומיעוט אין מטפחין, ועיסה זו בחזקת טהרה עומדת,סמוך מיעוטא לחזקה - ואיתרע ליה רובא!
אם אמרו ספק טומאה לטהר, יאמרו ספק איסור להתיר?
הורה רבי כר"מ, והורה רבי כחכמים, הי מינייהו דאחריתא?
ת"ש: דר"א בדרחב"א ור"ז היו בשוק דקיסרי על פתח ביהמ"ד
יצא רבי אמי ומצאם אמר להו: לאו אמרתי לכם בזמן ביהמ"ד - לא תהיו בחוץ שמא יש אדם הצריך לכם, ואתי לאיטרודי, רבי זירא על, רבי אבא לא על,
יתבי ומיבעיא להו: הי מינייהו אחריתא?
אמר להו רבי זירא לא שבקתון לי דאישייליה לסבא, דילמא שמיע ליה מאבוה ואבוה מיניה דרי"ו,
דרבי חייא בר אבא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן, מאי הוי עלה?
ת"ש דשלח רבי אלעזר לגולה: הורה רבי כר"מ, והא כרבנן נמי אורי? אלא לאו ש"מ: הא דאחריתא, ש"מ:
שחט מאה חיות במקום אחד - כסוי אחד לכולן,
מאה עופות במקום אחד - כסוי אחד לכולן,
חיה ועוף במקום אחד - כסוי אחד לכולן,
רבי יהודה אומר: שחט חיה - יכסנה, ואח"כ ישחוט את העוף:
ת"ר: 'חיה' - כל משמע חיה, בין מרובה ובין מועטת;
'עוף' - כל משמע עוף, בין מרובה ובין מועט;
מכאן אמרו שחט מאה חיות במקום אחד - כסוי אחד לכולן,
מאה עופות במקום אחד - כסוי אחד לכולן, חיה ועוף במקום אחד - כסוי אחד לכולן;
ר"י אומר: שחט חיה - יכסנה, ואח"כ ישחוט את העוף, שנא' 'חיה או עוף', אמרו לו: הרי הוא אומר כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא.
ה"ק רבנן: האי או - מיבעי ליה לחלק; ור' יהודה - לחלק מדמו נפקא;
ורבנן דמו - טובא משמע, ד'כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא'.
• אר"ח: מודה היה רבי יהודה לענין ברכה, שאינו מברך אלא ברכה אחת.
א"ל רבינא לר"א בר"ד: מ"ש מתלמידי דרב דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב, ישבו בסעודה, קאי עלייהו רב ייבא סבא, אמרו ליה: הב ליבריך!
הדור אמרו ליה: הב לישתי!
א"ל רב ייבא סבא, הכי אמר רב: כיון דאמר הב ליבריך - איתסר למשתי חמרא;
ה"נ כיון דאיטפל לכסוי, איחייב לברכה!
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום