חולין דף פה עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אלא ספק איש ספק אשה, ורבי יוסי לטעמיה, דאשה ודאית נמי תקעה,

דתניא: בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות, רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות.

רבינא: ולמאי דאמרי רבנן גם יש פירכא, מה לתקיעת שופר שודאה דוחה שבת במקדש, תאמר בכיסוי - דליתיה כלל!

השיב ר"א הקפר בריבי: מה למילה שאינה נוהגת בלילי ימים טובים, הא בשאר לילי נהגא

אלא, מה למילה - שכן אינה נוהגת בלילות כבימים, תאמר בכסוי - שנוהג בלילות כבימים.

א"ר אבא: זה אחד מן הדברים שאר"ח אין לי עליהן תשובה, והשיב רבי אלעזר הקפר ברבי תשובה.

השוחט ונמצאת טריפה, והשוחט לעבודת כוכבים, והשוחט חולין בפנים, וקדשים בחוץ,

חיה ועוף הנסקלים רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרים.

השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר והמעקר - פטור מלכסות.

רחב"א מרי"ו: ראה רבי דבריו של ר"מ באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים,

ודרבי שמעון בכסוי הדם - ושנאו בלשון חכמים.

טעמא דר"מ באותו ואת בנו כריב"ל: דגמר שחיטה שחיטה משחוטי חוץ דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה

וטעמא דר"ש: ארשב"פ: גמר מטבוח טבח והכן, מה להלן אף כאן שחיטה ראויה,

ור"מ לא גמר מטבוח דדנין שחיטה משחיטה, ולא מטביחה

ונפק"מ הא דתדר"יש: 'ושב הכהן ובא הכהן' - זו היא שיבה זו היא ביאה!

ה"מ - היכא דליכא דדמי ליה, אבל איכא דדמי ליה - מדדמי ליה ילפינן.

ור"ש לא גמר משחוטי חוץ דדנין חולין מחולין, ואין דנין חולין מקדשים;

ור"מ 'אותו ואת בנו' בקדשים נהיג היינו דאר"ח: ראה רבי דבריו של ר"מ באותו ואת בנו, ושנאו בלשון חכמים.

טעמא דר"מ בכסוי הדם? ארשב"ל: גמר שפיכה שפיכה משחוטי חוץ, דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה;

ולר"ש – 'אשר יאכל 'כתיב;

ורבי מאיר - ההוא למעוטי עוף טמא הוא דאתא;

ור"ש: טריפה כעוף טמא דלאו בר אכילה הוא

והיינו דאר"ח: ראה רבי דבריו של רבי שמעון בכסוי הדם, ושנאו בלשון חכמים,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום