חולין דף פג עמוד א

פרק חמישי

דתניא: 'לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו'

לר"י: בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו,

ולרבי יעקב: משום דה"ל לאו שאין בו מעשה שאין לוקין עליו.

והך דאכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות סופג שמונים, רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא מ'

- לעולם בזה אחר זה, והך דר"י כגון דלית ביה כזית, דלר"י חייב רק משיהא בו כזית.

בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: אמה מכרתי לשחוט, בתה מכרתי לשחוט,

ואלו הן ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה: וכריה"ג: אף ערב יום הכפורים בגליל.

אר"י: אימתי - בזמן שאין לו ריוח, אבל יש לו ריוח אין צריך להודיעו,

ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן, ואת הבת לכלה - שצריך להודיעו, בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד.

בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו, אפילו שור שוה אלף דינרים ואין לו ללוקח אלא דינר - כופין אותו לשחוט;

לפיכך, אם מת מת ללוקח, אבל בשאר ימות השנה אינו כן, לפיכך, אם מת מת למוכר.

תנא: אם לא הודיעו - הולך ושוחט ואינו נמנע.

למ"ל למיתני: את האם לחתן ואת הבת לכלה? מלתא אגב אורחיה קמ"ל: דאורח ארעא למטרח בי חתנא טפי מבי כלתא.

• ארשבר"י: לעולם שלא משך, וכגון שזיכה לו על ידי אחר;

• בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו,

בשאר ימות השנה דחוב הוא לו אין חבין לאדם שלא בפניו.

• רבי אלעזר מרי"ו: בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהם על דין תורה,

דארי"ו: דבר תורה מעות קונות, ומה טעם אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו: נשרפו חטיך בעליה.

יום אחד האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.

את זו דרש רבי שמעון בן זומא: נאמר במעשה בראשית יום אחד, ונאמר באותו ואת בנו יום אחד,

מה יום אחד האמור במעשה בראשית - היום הולך אחר הלילה,

אף יום אחד האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.

ת"ר את זו דרש לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים, ובקדשים לילה הולך אחר היום,

רשב"ז: יום אחד האמור במעשה בראשית הולך אחר הלילה, אף יום אמור באותו ואת בנו הולך אחר הלילה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום