חולין דף פד עמוד ב

פרק שישי

• ארי"ו: הרוצה שיתעשר - יעסוק בבהמה דקה.

אר"ח: 'ועשתרות צאנך' - שמעשרות את בעליהן.

• וארי"ו: כסא דחרשין ולא כסא דפושרין, וה"מ בכלי מתכות, אבל בכלי חרש לית לן בה,

ובדלא שדי בהו שרשי עשבים ואי שדי לא

ובדלא שדי ביה צביא דווקא בדלא הרתיח, אבל בהרתיח - לית לן בה.

• וארי"ו: מי שהניח לו אביו מעות ורוצה לאבדן,

ילבוש כלי פשתן - בכיתנא רומיתא,

וישתמש בכלי זכוכית - בזוגיתא חיורתא,

וישכור פועלים ואל ישב עמהן – בשוורים שהפסדם מרובה,

• דרש רב עוירא, זימנין א'ל מדר"א [ופעמים מר"א] 'טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט'

לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה - במה שיש לו,

ויכבד אשתו ובניו - יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

• דרש רב עינא אפתחא דבי ריש גלותא, השוחט לחולה בשבת - חייב לכסות.

א"ל רבה: מילתא דתמיהה אמר ישמטו אמוראי ממנו [לביישו או לחתוך לשונו]

דתניא, ר' יוסי אומר: כוי אין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו אין מכסין את דמו

מק"ו ממילה שודאה דוחה שבת ואין ספיקה דוחה יו"ט

אמר לו: תקיעת שופר בגבולים תוכיח, שאין ודאה דוחה שבת, וספיקה דוחה יום טוב.

השיב ר"א הקפר בריבי תשובה: מה למילה שכן אינה נוהגת בלילי יו"ט תאמר בכיסוי דנוהג בלילי יו"ט.

אמר רבי אבא: זה אחד מן הדברים שאר'ח אין לי עליהם תשובה, והשיב רבי אלעזר הקפר בריבי תשובה.

קתני מיהת כסוי שאין ודאו דוחה שבת ולכאו' היינו השוחט לחולה בשבת? ודלמא דעבר ושחט!

דומיא דמילה אף כיסוי ברשות.

אמרו לו תקיעת שופר בגבולין תוכיח שאין ודאה דוחה שבת וספיקה דוחה יום טוב,

ספיקה אי ספק חול ספק יו"ט, השתא ודאי יום טוב - דחיא, ספק יום טוב ספק חול - מיבעיא?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום