חולין דף פה עמוד ב

פרק שישי

• אר"א: לא לכל אר"מ שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, דמודה ר"מ שאין מתירתה באכילה:

ולא לכל אר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה, מודה רבי שמעון שמטהרתה מידי נבלה,

אמר מר: לא לכל אר"מ שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, מודה רבי מאיר שאין מתירתה באכילה.

ומיירי לשוחט את הטרפה ומצא בה בן ט' חי, סד"א: הואיל דאר"מ שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה - תהני ליה שחיטת אמו ולא ליבעי שחיטה, קמ"ל

והך דאר"מ: בן פקועה טעון שחיטה!

רבי ס"ל כר"מ דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, וס"ל כרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו,

כיון דאמור רבנן שחיטת אמו מטהרתו, תהני ליה שחיטת אמו ולא ליבעי שחיטה, קמ"ל.

ולא לכל אמר רבי שמעון: שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה, מודה ר"ש שמטהרתה מידי נבלה.

פשיטא דאריא"ר [ או דתני במתני'] 'וכי ימות מן הבהמה' - מקצת בהמה מטמאה, ומקצת בהמה אינה מטמאה, ואי זו - זו טרפה ששחטה?

- לשוחט את הטרפה, והיא חולין בעזרה,דר"ש מתיר בהנאה, וחכמים אוסרין.

סד"א, הואיל ואר מותר בהנאה, אלמא לאו שחיטה היא כלל, אימא מידי נבלה נמי לא מטהרה, קמ"ל.

• א"ל רב פפא לאביי: וסבר ר"ש חולין בעזרה דאורייתא היא? א"ל: אין,

ויקשה דהתנן: ר' שמעון אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו באש, וכן חיה שנשחטה בעזרה;

אי דאורייתא - היינו דגזרינן חיה אטו בהמה,

אלא אי דרבנן בהמה מ"ט שמא יבוא לאכול קדשים בחוץ, היא גופה גזרה, ואנן נגזור גזירה לגזירה!

ר"ח נפל ליה תולעת לפשתן בא לפני דרבי, א"ל: קח עוף ושחוט על בוביתא דמיא, שמריח הדם ובורח.

היכי עביד הכי? והתניא: השוחט וצריך לדם - חייב לכסות, כיצד יעשה - או נוחרו או עוקרו.

כי אתא ר"ד אמר: צא טרוף א"ל. כי אתא רבין אמר: צא נחור א"ל.

למ"ד צא טרוף- היינו לא מיבעי צא נחור דלאו שחיטה אלא אפי' צא טרוף לא בעי כיסוי

דהא רבי:כאשר צויתיך מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ושנים בבהמה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום