חולין דף פא עמוד ב

פרק חמישי

ואמר רבא: היא חולין ובנה עולה, לא מיבעיא שחט חולין ואח"כ שחט עולה - דפטור,

אלא, אפילו שחט עולה ואח"כ שחט חולין פטור, שחיטה קמייתא לאו שחיטה בת אכילה היא.

ורבי יעקב מרי"ו: אכילת מזבח שמה אכילה;

ד'ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו' בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח.

השוחט ונמצא טרפה, השוחט לעבודה זרה, והשוחט פרת חטאת, ושור הנסקל, ועגלה ערופה - רבי שמעון פוטר, וחכמים מחייבין.

השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר פטור משום אותו ואת בנו.

• ארשב"ל: לא שנו אלא ששחט ראשון לעבודה זרה ושני לשלחנו,

אבל ראשון לשלחנו ושני לעבודה זרה - פטור, דקם ליה בדרבה מיניה.

• א"ל רי"ו: זו - אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותה!

אלא, פעמים שאפילו שחט ראשון לשלחנו ושני לע"ז חייב,

כגון דאתרו ביה משום אותו ואת בנו, ולא אתרו בו משום עבודה זרה.

• ורשב"ל: כיון דכשאתרו ביה פטור, כשלא אתרו ביה נמי פטור.

ואזדו לטעמייהו, דכשבא ר' דימי אמר: חייבי מיתות שוגגין, וחייבי מלקות שוגגין, ודבר אחר,

רי"ו אומר חייב - דהא לא אתרו בו,

וריש לקיש אומר פטור - דכיון דכי אתרו ביה פטור, כי לא אתרו ביה - נמי פטור.

וצריכא, בהא דלא לימא דרשב"ל מודה לרי"ו; ובהך דרי"ו אינו מודה לרשב"ל

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום