חולין דף עט עמוד ב

פרק חמישי

• ת"ר: אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי,

ר"א: כלאים הבא מן העז ומן הרחל אותו ואת בנו נוהג בו, כוי אין אותו ואת בנו נוהג בו.

אר"ח: איזהו כוי שנחלקו בו ר"א וחכמים זה הבא מן התייש ומן הצבייה.

ומיירי בתייש הבא על הצבייה, וילדה בת, ובת ילדה בן, ושחיט לה ולברה;

לרבנן: חוששין לזרע האב, ושה - ואפילו מקצת שה,

ולר"א: אין חוששין לזרע האב, ושה - ואפילו מקצת שה, לא אמרינן.

ולא פליגי בחוששין לזרע האב, בפלוגתא דחנניה ורבנן! דס"ד דאפי' רבנן מודו דלא אמרי' 'שה' מקצת שה קמ"ל

והא דתנן: כוי אין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו - אין מכסין את דמו,

מיירי בצבי הבא על התיישה, ורבנן מספק"ל אי חוששין לזרע האב אי אין חוששין.

ומדלרבנן - מספקא להו, לרבי אליעזר - פשיטא ליה,

והא דתניא: הזרוע והלחיים והקבה נוהגים בכוי ובכלאים,

ר' אליעזר אומר: כלאים הבא מן העז ומן הרחל - חייב במתנות, מן הכוי - פטור מן המתנות.

מיירי בצבי הבא על התיישה וילדה, ור"א נמי ספוקי מספקא ליה, אי חוששין לזרע האב או לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום