חולין דף עז עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• הנהו גידין רכין דבאו לפני רבה ואמר למאי ניחוש חדא, דארי"ו גידין שסופן להקשות

נמנין עליהן בפסח, ועוד: התורה חסה על ממונן של ישראל.

א"ל רב פפא לרבה: רשב"ל, ואיסורא דאורייתא, ואת אמרת מאי ליחוש להו? אישתיק.

ואמאי אישתיק? והאמר רבא: הלכתא כוותיה דר"ש בן לקיש בהני תלת!

שאני הכא דהדר ביה רי"ו לגבי דרשב"ל דא"ל: אל תקניטני, בלשון יחיד אני שונה אותה.

ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ, דאישתקיל קורטיתא מיניה,

בא לפני אביי - שהייה תלתא ריגלי, א"ל ראב"מ: לך לפני רבא בדריב"ח דחריפא סכיניה;

בא לפניו ואמר: מכדי נשבר העצם ויצא לחוץ תנן, מ"ל נפל, מ"ל איתיה.

• א"ל רבינא לרבא: מתלקט מהו? מתרוסס מהו? מתמסמס מהו? היכי דמי מתמסמס?

ארהבדר"י: כל שהרופא קודרו.

• איבעיא להו: ניקב מהו? נקלף מהו? נסדק מהו? ניטל שליש התחתון מהו?

ואין להוכיח מהך דרי"ו: עור הרי הוא כבשר. דלמא דקנה משכא דידיה!

• רב אשי: כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן, נקדר כמין טבעת מהו? ופשטנא מריא"ר: דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה, אבל פרזלא - מזרף זריף.

- אר"פ: והוא דקנה גרמא דידיה.

השוחט את הבהמה ומצא בה שליא - נפש היפה תאכלנה, ואינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות,

חישב עליה - מטמאה טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבלות.

שליא שיצתה מקצתה - אסורה באכילה;

סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה;

המבכרת שהפילה שליא - ישליכנה לכלבים, ובמוקדשין - תקבר;

ואין קוברין אותה בפרשת דרכים, ואין תולין אותה באילן, מפני דרכי האמורי.

'כל בהמה תאכלו' - לרבות את השליא, 'אותה' ולא שליתה.

ואפי' דאין שליא בלא ולד- קרא אסמכתא בעלמא.

ג. ואינה מטמאה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום