חולין דף עה עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• אר"ח: השוחט את הטרפה, ומצא בה בן ט' חי טעון שחיטה, וחייב בזרוע והלחיים והקבה, ואם מת - טהור מלטמא במשא.

א"ל רבא: טעון שחיטה, כר"מ, ואם מת טהור מלטמא במשא, כרבנן!

וליטעמיך הא דתר"ח: השוחט את הטרפה ומצא בה בן ט' חי טעון שחיטה- כר"מ, וחייב בזרוע והלחיים והקבה, ואם מת טהור מלטמא במשא. כרבנן!

ר"ח: ה"ק אם כבר מצאו מת

רבא: ד' סימנים אכשר ביה רחמנא.

כי סליק ר"ז, מצאו לרב אסי דישב ואמר להא שמעתא, א"ל: יישר, וכן ארי"ו.

מכלל דפליג עליה רשב"ל- משהא הוה שהי ושתיק ליה, וא"ד: משתא הוה שתי ושתיק ליה.

א. רבי שמעון שזורי אומר אפילו וכו#.

איכא בין ת"ר לרש"'ש הך דר"כ: בהפריס על גבי קרקע

• אר"מ: לדברי האומר חוששין לזרע האב, בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא - הולד אין לו תקנה.

אביי: הכל מודים בקלוט בן פקועה שמותר, דכל מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי.

א"ד אביי: הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר, תרי תמיהי מידכר דכירי אינשי.

• זעירי מר"ח: הלכה כרשב"ז וכן היה רש"ש מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות.

רי"ו: הוא מותר, ובנו - אסור, אדא בר חבו הוה ליה בן פקועה שנפל דוב עליה,

בא לפני ר"א וא"ל לשחטו א"ל: האמר זעירי אר"ח הלכה כרש"ש ,וכן היה ר"ש שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות, ואפי' רי"ו לא אמר אלא בנו, אבל איהו - לא!

א"ל: רי"ו לדברי ר"ש שזורי קאמר. והאמר רב"ח מעלא מר"ח: הלכה כר"ש שזורי,

ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר"ש שזורי במשנתנו הלכה כמותו.

א"ל, אנא כי הא ס"ל דאר' יונתן: הלכה כר"ש שזורי במסוכן, ובתרומת מעשר של דמאי.

מסוכן - דבראשונה היו אומרים, היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי - הרי אלו יכתבו ויתנו, חזרו לומר - אף המפרש והיוצא בשיירא, רש"ש אומר: אף המסוכן.

תרומת מעשר של דמאי, דתנן: תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה,

רש"ש: אף בחול שואלו ואוכלו על פיו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום