חולין דף צה עמוד ב

פרק שביעי

ודרב מכללא איתמר, שישב במעבורת אישתטית וראה אחד שהדיח ראש בהמה בנהר ונפל ממנו, הביא סל, זרק והעלה שנים,

ואסר רב שניהם, דאיסורא שכיחי טפי.

ונפק"מ דמכללא הוא, שנמל של גוים היה, תדע, שאמר דאיסורא שכיחי טפי.

ורב היאך אכל בשר? – מיד בשעת שחיטה בלא שהעלים עיניו ממנו,

או בצרור וחתום, או בסימן, כרבר"ה שחתך על ג' קרנות.

ומעשה רב הלך לבית רב חנן חתנו, ראה מעבורת באה לקראתו, אמר: מעבורת באה לקראתי - יום טוב לנו בפנים.

עמד בפתח והציץ בסדק הדלת, ראה בהמה תלויה, דפק, יצאו כולם וגם הטבחים לקראתו,

ולא העלים רב עיניו ממנה. אמר: אילו כמותכם - האכלתם איסור לבני בתי! ולא אכל רב מאותו בשר.

ולמה? לא משום שנתעלם, שהרי לא נתעלם,

ולא משום שניחש, שהרי אמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש!

אלא סעודת הרשות היתה, שאינה סעודת מצוה, בת ת"ח לע"ה, ורב לא נהנה מסעודת הרשות.

רב בודק במעבורת, אם מזומנת לו, שמואל בודק בספר, ורי"ו בודק בתינוק: פסוק לי פסוקך.

כל שנות רב היה רי"ו כותב לו: לקדם רבינו שבבבל,

כשנפטר, כתב לשמואל: לקדם חבירינו שבבבל. אמר שמואל: איני יודע דבר שאהיה בו רבו?

שלח לו עיבור של שישים שנה. אמר רי"ו: חשבון בעלמא יודע,

שלח לו י"ג גמלים של ספיקות טריפה, אמר: יש לי רב בבבל, אלך ואראהו.

אמר לתינוק: פסוק לי פסוקך! א"ל: 'ושמואל מת', אמר: ש"מ נפטר שמואל.

ולא היא, לא נפטר שמואל, אלא כדי שלא יטרח רי"ו.

בית, תינוק ואשה, אף שאין נחש - יש סימן. אם הצליח בסחורה ראשונה

ר"א: והוא שהוחזק ג' פעמים, ד'יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו'.

ר"ה מרב: בשר בחרוזין שנתעלם, מהו? א"ל: אל תהי שוטה! בחרוזין הרי זה סימן.

וא"ד ר"ה מרב: בחרוזין הרי זה סימן.

ומעשה ר"נ מנהרדעא נזדמן לר"כ בעיוה"כ, באו עורבים וזרקו כבד וכוליא, א"ל ר"כ: קח ואכול, עכשיו היתר שכיח יותר. שהכל שוחטים

ומעשה רחב"א אבדה לו חלחולת בין החביות, בא לר"ה, א"ל: אף שאין לך סימן, אם יש לך טביעות עין - קח.

ומעשה רב חנינא חוזאה אבד לו גב של בשר, בא לר"נ, א"ל: אם יש לך טביעות עין קח.

ומעשה רנב"א אבד לו פקעת של תכלת, בא לר"ח, א"ל: אם יש לך טביעות עין קח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום