גיטין דף נח עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. לקח מן הסיקריקון וכו'.

רב: דווקא דא"ל לך חזק וקני, אבל בשטר - קנה;

ושמואל: אף בשטר לא קנה, עד שיכתוב לו אחריות.

ת"כ דשמואל: דעד שתכתוב לו אחריות, ולרב: אחריות -היינו גם שטר.

לקח מסיקריקון, ואכלה ג' שנים בפני בעלים וחזר ומכרה לאחר, אין לבעלים על לוקח שני כלום.

ר"ש: שאינו טוען, ובכגון זה טוענין ליורש וללוקח שקנה ממך קנה

ואידך: אי טעין - אין, ואי לא טעין - לא.

ת"ר: הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקון,

וסיקריקון עצמה - צריכה שתשהה י"ב חדש.

רב יוסף: אין דין אנפרות בבבל. כיוון שיש דייני גזילות ולא הלך אליהם אמרי' דמחל

גידל בר רעילאי: קיבל אכילת קרקע מבני באגא בשכר המס שישלם הקדים והביא שכר ג' שנים, לסוף הגיע בעלים הראשונים אמרו לו שנה ראשונה שהבאת אכלת והשתא אנו פורעים ואנו אוכלים,

ר"פ סבר: למיכתב טירפא אבני באגא, א"ל רהבדר"י: א"כ, עשית סיקריקון!

אלא ארהבדר"י: הניח מעותיו על קרן הצבי.

ג. ב"ד של אחריהן אמרו: הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע.

רב: רביע בקרקע או רביע במעות,

ושמואל: רביע בקרקע שהן שליש במעות.

מר סבר: נכי רביע זבין, ומ"ס: נכי חומשא זבין.

מיתיבי: זו משנה ראשונה. ב"ד של אחריהן אמרו:

הלוקח מהסיקריקון נותן לבעלים רביע, ויד בעלים על העליונה,

בזמן שאין בידן ליקח -רצו בקרקע נוטלין, רצו במעות נוטלין;

אבל יש בידן ליקח - הן קודמין לכל אדם.

ב"ד דרבי נמנו: שהתה בפני סיקריקון י''ב חודש - כל הקודם ליקח זכה,

אבל נותן לבעלים רביע בקרקע או רביע במעות

ר"א: ההיא אחר שבאו מעות לידו.

אני הייתי במנינא דרבי וממני מנו בראשונה. [מהצד]

והך: דדיני ממונות, טהרות, טומאות, מתחילין מהגדול, ודיני נפשות מתחילין מהצד!

- רב"דר: שאני מנינא דבי רבי, שהיו מתחילין מן הצד.

וארבד"ר: מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד.

בזמן יהושע, - היה אלעזר. בזמן אלעזר! היה פנחס.

בזמן פנחס,- היו זקנים.

בזמן שאול- היה שמואל. ואף שנפטר קודם, אכתי כולה שני אמרי'

בזמן דוד, -היה עירא היאירי. ואף שנפטר קודם דוד - כולהו שני בעינן.

בזמן שלמה! היה שמעי בן גרא. ואף שהרגו - כולה שני אמרי'

בזמן חזקיה! היה שבנא. ואפי דנהרג- כולהו שני אמרינן.

בזמן עזרא! היה נחמיה בן חכליה.

ר"א: מרבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד.

ושאני: הונא בר נתן, דכייף לרב אשי.

חרש רומז ונרמז, ובן בתירא: קופץ ונקפץ במטלטלין.

הפעוטות - מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.

ר"נ: מחלוקת - במטלטלין, אבל בגיטין - דברי הכל ברמיזה.

וקמ''ל: דרק במטלטלין ולא אף במטלטלין.

א"ד מר"נ: כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין. ותני: אף במטלטלין.

הפעוטות - מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.

ועד כמה?

הראה ר"י לבנו: כבן שש שבע, ר''כ: כבן שבע, שמונה. במתניתא: כבן תשע, עשר.

ראב''י: ולא חלקו: כל חד וחד לפי חריפותו. משום כדי חייו.

ראב''י מרי"ו: מל תחה - דבר הנמלל ונמתח בגדי פשתן.

מרי"ו: שיגר בב''נ עשיר לרבי ד' מיני פשתן: סיבני וחומס- מתקפל לגודל אגוז וחצי

סלסלה- כפוסתוק וחצי. מלמלא- דבר הנמלל ונמתח.

ר' יונה מר"ז: וטעותן - עד שתות, כגדול.

מתנתו: רב יימר: אין מתנתו מתנה, מבר"א: מתנתו מתנה.

הפכו ושלחו לר"מ: א"ל כך היה מעשה, שרגלו בארץ ושניה על המדרגה,

ואמ"ל: מתנתו מתנה, שכ''מ ובריא, מרובה ומועטת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום