לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

גיטין דף נח עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר.

רחברי"ש: שלש קופות של ארבעים ארבעים סאה. - של יד [קטנים בשליש]

במתניתא: ארבעים קופות של שלש שלש סאין. - של ראש

רבי אסי: ד' (ט') קבין מוח נמצאו על אבן אחת.

ר"כ שב"מ: בת בבל השדודה אשרי שישלם וגו' אשרי שיאחז ונפץ את עולליך וגו'

בני ציון היקרים 'המסולאים בפז' שהיו מגנין הפז ביופיין !

מסולאים לא מצופים בזהב דב' מדות סלעי פז ירדו לעולם חד לקחה רומי וחד כל העולם

בתחילה חשובי רומי לקחו דמות בחורי ישראל, ומשמשים מיטתם מכאן ואילך קשרום עצמם ברגלי מיטתם ומשמשי.

-'גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת.

אמר לחבירו: כמה אני רחוק ממקום פלוני א"ל דף וחצי, א"ל: אי הגעתי לשם לא הייתי צריך לך.

ריא"ש מרשב"ג: 'עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי',

ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן, וכשהיה אויב נכנס לשם דוקרין אותן בחוטריהן, וכשגבר אויב ולכדום, כרכום בספריהם והציתום באש.

ת"ר: מעשה בריב"ח שהלך לכרך גדול שברומי,

אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים,

אמר: מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים'?

ענה התינוק: 'הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו'.

אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו.

אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. והיינו רבי ישמעאל בן אלישע.

מעשה בבנו ובבתו של ר"י בן אלישע שנשבו לשני אדונים.

נזדווגו שניהם במקום אחד זה אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם

וזה אומר: יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה, אמרו: בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות. הכניסום לחדר, זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה,

זה אומר: אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה?

וזאת אומרת: אני כהנת בת כהנים גדולים אנשא לעבד? ובכו כל הלילה. כיון שעלה עמוד השחר, הכירו זה את זה, ונפלו זה על זה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן.

ועליהן קונן ירמיה: על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים.

מעשה בצפנת בת פניאל.

צפנת - שהכל צופין ביופיה,

בת פניאל - בתו של כה''ג ששימש לפני ולפנים, שנתעלל בה שבאי כל הלילה. למחר הלבישה שבעה חלוקים והוציאה למוכרה.

בא אחד מכוער ביותר, א"ל: הראני את יופיה,

א"ל: ריקא! אם אתה רוצה ליקח קח, שאין כיופיה בכל העולם כולו,

א"ל: אעפ''כ והפשיטה ששה חלוקים, ושביעי קרעתה ונתפלשה באפר,

אמרה לפניו: רבש"ע אם עלינו לא חסת, על קדושת שמך הגבור למה לא תחוס?

ועליה קונן ירמיה: בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאום יבא השודד עלינו, כביכול, עלי ועליך בא שודד.

'ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו'

מעשה: בשוליא דנגרי שנתן עיניו באשת רבו, פעם אחת הוצרך ללות

א"ל: שגר אשתך אצלי ואלונה, שיגר אצלו, שהה עמה ג' ימים.

קדם ובא אצלו, א"ל: אשתי ששיגרתי לך היכן היא?

א"ל: אני פטרתיה לאלתר, ושמעתי שהתינוקות נתעללו בה בדרך.

א"ל: מה אעשה? א"ל: גרשה. א"ל: כתובתה מרובה,

א"ל: אני אלווך ותן לה כתובתה. עמד זה וגרשה, הלך הוא ונשאה.

כיון שהגיע זמנו ולא היה לו לפורעו, א"ל: בא ועשה עמי בחובך.

והיו הם יושבים ואוכלים ושותין, והוא היה עומד ומשקה עליהן,

והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסיהן,

ועל אותה שעה נתחתם גזר דין. ואמ''ל על שתי פתילות בנר אחד

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום