לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

גיטין דף ס עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר"א: תורה רוב בכתב ומיעוט על פה, ד'אכתוב לו רובי תורתי,

ורי"ו: רוב על פה ומיעוט בכתב, ד'כי על פי הדברים האלה'.

ולאידך: ד'אכתוב לו רובי תורתי'- מתמה: 'הלא כמו זר נחשבו'.

ולאידך: ד'כי על פי הדברים האלה' -משום דתקיפי למיגמרינהו.

ריב"נ: 'כתוב לך את הדברים האלה', וכתיב: 'כי ע"פ הדברים האלה',

הא כיצד?: דברים שבכתב א"א רשאי לאומרן על פה,

דברים שבע"פ א''א רשאי לאומרן בכתב.

דר"י תנא: אלה אתה כותב, ואי אתה כותב הלכות.

רי"ו: לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנא': 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל'.

ב. מערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום.

- משום חשד,

ולא משום כבוד דהא אותו שופר שעבר מבית ר"י לרבה לרב יוסף לאביי ולרבא

ג. בור שהוא קרוב לאמה וכו'.

בני נהרא רב: תחתונים שותים תחילה, ושמואל: עליונים שותים תחילה

לכו"ע: בדמיזל כל הרוצה לדלות ידלה

וחלקו: כשצריך לסכור ולהשקות לשמואל: עליונים תחילה דמקרבינן טפי;

ולרב: תחתונים תחילה דנהר ילך כדרכו

•תנן: בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום!

תרגמה שמואל: אליבא דרב: באמה המתהלכת ע"פ בורו.

וקמ"ל דלא אמרי' סכר איתנו ומלא במידה שווה.

רהב"ת: עכשיו דלא נאמר הלכה לא כמר ולא כמר, כל דאלים גבר.

רשב"א ביקש מאביי ללמוד עמו

א"ל: שאין לו זמן וביקש ממנו בלילה א"ל שצריך להשקות שדותיו

א"ל: שהוא ישקה במקומו, והסכים אביי,

א"ל רשב"א: לעליונים שהדין שהתחתונים שותים תחילה,

וא''ל: לתחתונים שהעלונים שותים תחילה ומתוך כך הושקתה שדה אביי שהיתה באמצע.

כשבא לאביי א"ל: נהגת עמי גם כרב וגם כשמואל. ולא טעם אבי מפירות אותה השנה

בני חרמך שכרו בראש הנהר והשיבוהו בחריץ בהמשך הנהר אחר שדותם,

אמרו עליונים לאביי: שמי הנהר נתקלים מפני שהסיבוהו בני חרמך א"ל אביי שיעמיקו אצלם,

א"ל: שא"כ יתיבשו פירותיהם כשלא יהיה מספיק מים מחמת העומק

א"ל: א"כ לכו סלקו עצמכם משם

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום