לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

גיטין דף ס עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

לרבי חלבו: אחריהן מי קוראין? לא היה בידו.

רי"נ: אחריהן קוראין ת"ח הממונין פרנסים על הצבור,

ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור,

ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור,

ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם.

מהו לקרות בחומשים בבהכ"נ בציבור

ר''ח וריצ''נ: לא היה בידו.

אין לפשוט מרי''ו: דס"ת שחסר יריעה אין קורין בו. דשם חסר דבר. משא''כ בחומשים

רבה ורב יוסף: אין קוראין בחומשין בבית הכנסת משום כבוד צבור.

ורבה ורב יוסף: ספר הפטרה אסור לקרות בו בשבת, שלא ניתן ליכתב.

מבר''א: גם לטלטל אסור שלא ראוי לקרות בו. ולא היא: דמותר לטלטל ולקרות.

דרי''ו ורשב''ל: מעייני בספר אגדתא בשבת, אפי שלא ניתן ליכתב!

אלא: כיון דלא אפשר- עת לעשות לה' הפרו תורתך,

בעא אביי מרבה: מהו לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה?

תיבעי למ"ד: תורה מגילה ניתנה, כותבין או כיון דאידבק אידבק

תיבעי למ"ד: תורה חתומה ניתנה, אין כותבין, או כיון דא"א כתבינן

א"ל: אין כותבין, - לפי שאין כותבין.

וטבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה! - באל"ף בי"ת.

רואה וכותב כמו שכתוב בטבלא, אם שכב אם לא שכב- בסירוגין.

כתנאי: אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, ואם דעתו להשלים מותר;

ר"י: בבראשית - עד דור המבול, בתורת כהנים - עד ויהי ביום השמיני.

ר"ב: תורה - מגילה מגילה ניתנה, ד'באתי במגילת ספר';

רשב"ל: תורה - חתומה ניתנה, ד'לקוח את ספר התורה הזאת'.

ולאידך: 'לקוח! - אחר דאידבק.

ולאידך: 'במגילת ספר' -כל התורה איקרי מגילה, דאני רואה מגילה עפה'.

שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן,

אלו הן: פרשת כהנים, ופרשת לוים, ופרשת טמאים, ופרשת שילוח טמאים, ופרשת אחרי מות, ופרשת שתויי יין, ופרשת נרות, ופרשת פרה אדומה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום