גיטין דף סב עמוד א
פרק שישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
העיד ר"י בן המשולם מרי"ו אחיו שאמר מר"א בן חסמא:
אין עושין חלת עם הארץ בטהרה, אבל עושין עיסת חוליו בטהרה
ונוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישא או באנחותא סלים בלואים
וכשבא ע"ה ליטול, נוטל את שתיהן ואינו חושש;
ואין עושין תרומת זיתיו בטהרה, אבל עושין זיתים חוליו בטהרה
ונוטל הימנה כדי תרומה ומניחה בכליו של חבר,
וכשבא עם הארץ ליטול, נוטל את שתיהן ואינו חושש;
והטעם כדרי"ו: משום כדי חייו דגבל, ומשום כדי חייו דבדד.
וצריכא: בדד אפי' ששכרו, מרובה אפי' שמצוי
נוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישא או באנחותא,
וכשבא ע"ה ליטול, נוטל את שתיהן ואינו חושש.
ולא חיישי: שנגע, - דא"ל: ראה, אי נגעת בה חוזר לטבלו.
ולא חיישי: דלא איכפ"ל - דלתקן מכוון וודאי איכפ"ל.
נוטל הימנה כדי תרומה ומניחה בכליו של חבר,
וכשבא ע"ה ליטול, נוטל את שתיהן ואינו חושש.
ולא חישי: דנגע בה, דיש היכר דמנח בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה
וה"נ אמר: בכלים של עם הארץ הראויין להשתמש בהן חבר.
מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית.
ואפי' שלרב: אין עודרין עם העכו"ם בשביעית, ואין כופלין שלום לעכו"ם!
- כר"י: שהיה אומר תחזקנה ידיכם, או כר"ש: דיישר כוחכם.
ואין כופלין שלום לעכו"ם.
ר"ח: מקדים ונתן שלום. ר''כ א"ל: שלמא למר.
ושואלין בשלומן.
וקמ"ל: ליום חגם שלא יכנס לבית עכו"ם ביום חגו ויתן לו שלום,מצאו בשוק, נותן לו בשפה רפה ובכובד ראש.
ר"ה ור"ח: ישבו ועבר גניבא לפניהם, א"ל נקום שת"ח הוא.
א"ל: ומפני בעל מחלוקת נקום, בנתיים: בא הוא אצלם.
א"ל: שלום עליכם מלכי, שלום עליכם מלכי,
א"ל: מנ"ל דרבנן נקראו מלכים, א"ל: ד"בי מלכים ימלוכו וגו'.
אמרו לו: ומנין שכופלים שלום א"ל כרב: ראש השלישים וגו' שלום שלום
אמרו לו: ליטעום מר מידי,
א"ל מרב: אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו,
ד'ונתתי עשב בשדך לבהמתך', והדר ואכלת ושבעת.
פרק שישי - האומר
האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי, יכול לחזור
האשה שאמרה התקבל לי גיטי, אם רצה לחזור - לא יחזור.
לפיכך, אם א"ל הבעל אי איפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה,
אם רצה לחזור - יחזור;
רשב"ג: אף האומרת טול לי גיטי, אם רצה לחזור - לא יחזור.
הולך כזכי
ראבדר"א: הא שלחתו לקבלה אין יכול לחזור ש"מ: הולך כזכי דמי,
- ודחי': דהתקבל גט לאשתי קמ"ל דהתקבל והולך הוא.
והך: דאמרה התקבל לי גיטי, אין יכול לחזור - שמא רק בשליח קבלה
והך: דמשמע דאם לא אמר א"א, אין יכול לחזור, - שמא בהילך.
פשיטא: איש הוי שליח להולכה - שכן בעל מוליך גט לאשתו,
ואשה הויא שליח לקבלה - שכן אשה מקבלת גיטה מיד בעלה,
איש לקבלה והאשה להולכה, מאי?
אין להוכיח: מדהאומר התקבל או הולך גט זה לאשתי יכול לחזור
ואשה שאמרה התקבל לי גיטי, אינו יכול לחזור,
ולכאו' היינו בשליח אחד, וש"מ דכשר לקבלה כשר להולכה.
- ודחי': דמיירי בשני שלוחין.
ת"ש: לפיכך, אם א"ל הבעל א"א שתקבל לה אלא הולך ותן לה,
אם רצה לחזור - יחזור; והא כאן דשליח אחד הוא,
וש"מ: כשר לקבלה כשר להולכה.
פשוט מינה: איש הוי שליח לקבלה שכן אב מקבל גט לבתו קטנה,
אשה להולכה תיבעי לך, מאי?
ר"מ: אף הנשים שאין נאמנות לומר מת בעלה- נאמנות להביא גיטה,
רב אשי: מסיפא ש"מ: דאשה מביאה גיטה, ואוקימנא בהולכה.
הבא לי גיטי, ואשתך אמרה התקבל לי גיטי,
והוא אמר הילך כמה שאמרה רב: אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת
ש"מ: על דיבורו סומך, דאי על דיבורה מכשמגיע גט לידה תתגרש,
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום