גיטין דף נז עמוד ב
פרק חמישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
מריב"ק: סח לי זקן מאנשי ירושלים,
בבקעה זו הרג נבוזראדן רב טבחים מאתים ואחת עשרה רבוא, ובירושלים הרג תשעים וארבע רבוא על אבן אחת, עד שהלך דמן ונגע בדמו של זכריה, לקיים: 'ודמים בדמים נגעו'.
כשמצא לדם זכריה שרותח ועולה, אמר: מאי האי?
אמרו לו: 'דם זבחים שנשפך'. הביא דם ולא דמה,
א"ל: אם לא תאמרו לי אסרק בשרכם במסרקות של ברזל
אמרו לו: נביא שהוכיחנו במלי דשמיא, והרגנוהו, וכמה שנים שלא נח דמו,
א"ל: אני אפייס לו, והביא סנה' גדולה וסנה' קטנה והרג על דמו ולא נח, בחורים ובתולות והרג על דמו ולא נח, תשב"ר ולא נח,
א"ל: זכריה, זכריה, טובים שבהן איבדתים, נח לך שאאבד לכולם? וכשאמר כן נח,
באותה שעה הרהר תשובה: ומה אם על נפש אחת כך, אני שהרגתי כל אלו עאכו"כ, הלך ושלח שטר צוואה לביתו והתגייר
תנא: נעמן גר תושב היה; נבוזראדן גר צדק היה.
מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק;
מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים;
מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים. והם שמעיה ואבטליון.
היינו ד'נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות'.
א. הקול קול יעקב - הקול זה אדריינוס קיסר, שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא כפלים כיוצאי מצרים;
'קול יעקב' זה אספסיינוס קיסר, שהרג בכרך ביתר ד' מאות רבוא,
ואמרי לה ארבעת אלפים רבוא:
'והידים ידי עשו' זו מלכות הרשעה, שהחריבה בתינו, ושרפה היכלנו
והגליתנו מארצנו.
ב. 'הקול קול יעקב' אין לך תפלה שמועלת שאין בה מזרעו של יעקב;
'והידים ידי עשו' - אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו.
והיינו דאר"א: 'בשוט לשון תחבא' - בחירחורי לשון תחבא.
מרב: 'על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון'?
מלמד, שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני;
חורבן בית ראשון, ד'על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו';
בית שני, ד'זכור ה' לבני אדום וגו' ערו ערו עד היסוד בה'.
ריא"ש: תנא: מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העוה"ב?
דרש הגדול שבהן: מבשן מבין שיני אריה אשיב, ממצולות ים - אלו שטובעין בים,
כיון ששמעו ילדות כך, קפצו כולן ונפלו לתוך הים.
נשאו ילדים ק"ו: מה הללו שדרכן לכך, אנו שאין דרכנו לכך - עאכו"כ! אף הם קפצו לתוך הים ועליהם הכתוב אומר: כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה'.
ר"י: זו אשה ושבעה בניה. הביאו הראשון לפני הקיסר א"ל שיעבוד לע"ז
הראשון א"ל: אנכי ה' אלהיך, הוציאוהו והרגוהו.
השני א"ל: 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, הוציאוהו והרגוהו
השלישי א"ל: 'זובח לאלהים יחרם, הוציאוהו והרגוהו.
הרביעי א"ל: 'לא תשתחוה לאל אחר', הוציאוהו והרגוהו.
החמישי א"ל: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', הוציאוהו והרגוהו.
שישי א"ל: 'וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד', -הוציאו והרגוהו.
אחרון א"ל: את ה' האמרת וגו' וה' האמירך היום כבר נשבענו להקב"ה שאין אנו
מעבירין אותו באל אחר, ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת.
א"ל קיסר: אזרוק לך טבעת התכופף והרם, שיאמרו שקיבל עליו הרמנא דמלך
א"ל: חבל עליך קיסר, על כבוד עצמך כך, על כבוד הקב"ה עאכו''כ,
הוציאוהו להורגו, אמרה להם אמו תנו לי ואנשקהו קצת, אמרה לו: בניי, לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות! אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה.
יצתה בת קול ואמרה: אם הבנים שמחה.
ריב"ל: זו מילה שניתנה בשמיני.
רשב"ל: אלו ת"ח שמראין הלכות שחיטה בעצמן;
כרבא: דכל דבר יראה אדם בעצמו חוץ משחיטה ודבר אחר
רנב"י: אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על ד"ת, כרשב"ל דאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, ד'זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו'.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום