קידושין דף נו עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אמר מר: אם לקח יאכל כנגדן. ולא יחזרו דמיו למקומן דמיירי בשברח

ואי לא ברח קנסי' למוכר, ולא ללוקח שלא עכבר גנב, אלא חור גנב.

ואי לא עכבר, מה אשם החור - מסתבר קנסי' במקום שיש איסור

המקדש בערלה, בכלאי הכרם, בשור הנסקל, ובעגלה ערופה, בצפורי מצורע, ובשער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, וחולין שנשחטו בעזרה - אינה מקודשת.

מכרן, וקידש בדמיהן - מקודשת.

בערלה – 'ערלים לא יאכל'

'וערלתם את ערלתו' לרבות הנאה וצביעה והדלקת הנר ממנו

בכלאי הכרם. חזקיה: 'פן תקדש'- פן תוקד אש.

ולא: 'פן יהיה קדש' דאי מה קדש תופס דמיו ויוצא לחולין אף כלאי הכרם.

ד. שור הנסקל.

'לא יאכל את בשרו' - שאם שחטו אחר שנגמ"ד אסור באכילה.

'ובעל השור נקי' -שאסור בהנאה.- כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום.

ובהכרח: ד'לא יאכל את בשרו' לאחר שנגמר דינו –

ואפי' דר"א: ס"ל כל מקום שנא' 'לא יאכל לא תאכל ולא תאכלו' - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה, עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה

- דה"מ: כשאיסור אכילה מ'לא יאכל' כאן נפיק מסקול יסקל

ובהכרח: ד'את בשרו' היינו אף דשחטיה כעין בשר [אחר שנגמר דינו]- אסור

ואין לחלק בין צור [דמחזי כסקילה יותר] לסכין דלא כתיב סכין בתורה ועוד דבכל שוחטין

'ובעל השור נקי' להנאת עורו דס"ד בשרו אסור עורו מותר קמ"ל

ולתנאי דמפק''ל 'בעל השור נקי' לחצי כופר ולדמי ולדות,

הנאת עורו מ'את בשרו' - הטפל לבשרו.

ואידך: 'את' לא דריש כדתניא: שמעון העמסוני, וא"ל נחמיה העמסוני

דרש כל אתין שבתורה, כשהגיע ל'את ה' אלהיך' תירא פירש.

אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהם?

א''ל: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי על הפרישה.

עד שבא ר"ע ולימד: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים.

בעגלה ערופה. מדר"ינ: 'כפרה' כתיב בה כקדשים.

א. ציפורי מצורע.

תדבר"י: מכשיר כמכפר האמור בפנים, אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ

ציפורי מצורע ממתי אסורים

רי"ו: משעת שחיטה, שחיטה הוא דאסרה לה.

ר"ל: משעת לקיחה, מעגלה ערופה נפקא, דמחיים.

ועגלה ערופה גופה מאימתי?

א"ר ינאי: גבול שמעתי בה ושכחתי.

סברו חברים: ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה.

וא"ל: דווקא עגלה ערופה דמשעת לקיחתה לא נאסרה דיש לה גבול אחר משא''כ צפור.

א. הקשה רי"ו לר"ל: 'כל צפור טהורה תאכלו' - לרבות המשולחת

'וזה אשר לא תאכלו מהם' - לרבות השחוטה.

ואי מחיים אסורה, לאחר שחיטה מיבעיא?

מה"ד כקדשים, דמחיים אסירי ושחיטה מכשרה להו, קמ"ל.

ב. הקשה: שחטה ונמצאת טריפה יקח זוג לשניה, והראשונה מותרת בהנאה.

ואי מחיים אסורה, הראשונה אמאי מותרת בהנאה?

א"ל: הב"ע כגון שנמצאת טריפה בבני מעיה, דלא חל עלה קדושה כלל.

ג. הקשה: שחטה שלא באזוב ושלא בעץ ארז ושלא בשני תולעת,

ר' יעקב: הואיל והוקצה למצותה אסורה, ולר"ש: הואיל ונשחטה שלא כמצותה - מותרת.

והיינו דחלקו: אי שחיטה ראויה שמה שחיטה או לא אבל לכו"ע מחיים לא נאסרת

תנאי היא דתדר"י: מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר, אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ.

גופא: 'כל צפור' לרבות המשולחת, 'לא תאכלו מהם' לרבות השחוטה.

ולא להיפך כדרשב"י: דלא מצינו רוב בבעלי חיים שאסורים. דהא רובע ונרבע בעדים, דבע"ח ואסירי,

ב. דרי''ש: ושלח על פני השדה', כשדה, דמותרת.

והך: ד'שדה' - שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים, בגבת ויזרקנה למדבר,

ושלא יעמוד חוץ לעיר ויזרקנה בתוך העיר אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה!

ילפי מ'ה'שדה? ש"מ תרתי.

ג. רבא: לא אמרה תורה שלח לתקלה.

בשער נזיר. ד'קדש יהיה גדל פרע שער ראשו', גידולו יהיה קדוש.

ולא אמרי': דאף שער נזיר תופסת דמיו ויוצא לחולין דלא קרי' קודש אלא קדוש

בפטר חמור. - מתני' אף כר"ש דפטר חמור מותר בהנאה

וכאן: אחר עריפה ולכו''ע.

בשר בחלב.

דתדר"י: 'לא תבשל גדי בחלב אמו' ג' פעמים לאיסור אכילה הנאה ובישול

מתניתין דלא כרשב''י

דרשב"י: בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו',

ולהלן אומר: ואנשי קודש תהיון לי', מה להלן אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה.

וחולין שנשחטו בעזרה.

רי"ו מר"מ: שחוט לי בשלי ושלך בשלך, מה שלי בשלך אסור, אף שלך בשלי אסור.

ודחי': דא''ה דאי מה שלי בשלך ענוש כרת, אף שלך בשלי ענוש כרת

ואין לומר: שנתמעט מ'ואל פתח וגו' להקריב קרבן לה' ונכרת', דדווקא על קרבן - ענוש כרת, ולא על חולין שנשחטו בעזרה,

דיש למיפרך: מה לשלי בשלך שכן ענוש כרת!

אלא אביי: מ'ושחטו', 'ושחט אותו' 'ושחט אותו', - שלא תאמר 'כי ירחק ממך המקום וזבחת',

ברחוק מקום אתה זובח, ולא במקום קרוב,

פרט לחולין שלא ישחטו בעזרה.

ומרבה אני אף את בעלי מומים, שכן מין המכשיר.

ומרבה אני את החיה, שהיא בשחיטה כבהמה.

ומרבה העופות ד'ושחטו ושחט אותו ושחט אותו',

'כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת',

מה שאתה זובח ברחוק מקום אתה אוכל,

ולא מה שאתה זובח במקום קרוב, פרט לחולין שנשחטו בעזרה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום