נדרים דף טז עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מתני' ר"מ דר"י לא שאני בין קרבן להקרבן

והך דסיפא: לקרבן לא אוכל לך - מותר,

ותנן: ר"מ אוסר, דנעשה כאומר לקרבן יהא, לפיכך לא אוכל לך!

- ל"ק: הא דאמר לקרבן, הא דאמר לא לקרבן- דלא הוי קרבן קאמר.

שבועה לא אוכל לך, הא שבועה שאוכל לך, לא שבועה לא אוכל לך - אסור.

מכלל דהא שבועה שאוכל לך - דלא אכילנא משמע;

ורמינהו: שבועות שתים שהן ארבע: שאוכל ושלא אוכל, שאכלתי ושלא אכלתי; מדאמר שלא אוכל, שאכלתי ושלא אכלתי, מכלל דשאוכל לך - דאכילנא משמע!

א. אביי: שאוכל שתי לשונות משמע: היו מסרבין בו לאכול, ואמר אוכל אוכל, ותו שבועה שאוכל, שאוכל משמע

אבל אמר לא אוכל לא אוכל, ותו אמר שבועה שאוכל, דלא אוכל אמר.

ב. רב אשי: שאוכל דשבועה - אי אוכל אמר.- לא אמרי' דאיתקיל לשונו.

אביי לא אמר כרב אשי: דלא תני שאי אוכל;

ורב אשי לא כאביי: דשלא אוכל גם משמע שתי לשונות: היו מסרבין בו לאכול, ואמר לא אכילנא לא אכילנא, ואמר גם שבועה בין שאוכל בין שלא אוכל הדין אכילנא משמע דאמר;

ואיכא לתרץ גם לשון שבועה שלא אוכל שבועה דלא אכילנא אמר,

- אלא תנא פסקה שאוכל- דאכילנא משמע, ושלא אוכל לא אוכל משמע.

זה חומר בשבועות מבנדרים.

וחומר בנדרים מבשבועות כיצד? אמר קונם סוכה שאני עושה, לולב שאני נוטל, תפילין שאני מניח, בנדרים - אסור, בשבועות - מותר, שאין נשבעין לעבור על המצות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום